בזמן מלחמת העולם השנייה באירופה , מסרו הורים יהודים רבים את ילדיהם הקטנים למנזרים נוצריים . הם קיוו שהמנזרים יחביאו את הילדים עד סוף המלחמה , וכשתסתיים , ישובו ויאספו אותם . אך רבים מההורים הללו נרצחו בשואה ולעולם לא ראו שוב את ילדיהם . המנזרים אכן הצילו את חייהם של רבים מהילדים , אך גם חינכו אותם בדרכם , כנוצרים לכל דבר . לאחר השואה שלחה הסוכנות היהודית שליחים למנזרים ברחבי אירופה , כדי לאתר בהם ילדים יהודים ולהחזירם לקרובי משפחתם שנותרו בחיים . במקומות רבים סירבו ראשי המנזרים לגלות מי מבין הילדים ששכנו אצלם הם יהודים . הילדים עצמם , שהיו רק פעוטות כשנמסרו למנזרים ומאז חונכו כנוצרים , לא ידעו את זהותם . אחד מהשליחים למנזרים הללו סיפר שכאשר היה מעריך שבין הילדים במנזר יש ילדים יהודים , היה מכנס את כל הילדים בחצר המנזר ומתחיל לשיר את הפסוק " שמע ישראל , ה' אלוהינו , ה' " ועוצר . הפסוק והנעימה עוררו אצל הילדים היהודים זיכרונות עמומים , והם סיימו עמו – "אחד , " ! וכך זיהו עצמם כיהודים . . 1 מדוע בחר השליח בפסוק "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" כדי לזהות את הילדים היהודים ? . 2 אילו אתם הייתם...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן