בשנת 167 לפני הספירה התחוללה בארץ ישראל התקוממות עממית של יהודים רבים נגד השלטון הסלווקי ( סורי ) הזר , וכנגד תופעת ההתייוונות . בימים ההם , יהודים רבים 'התייוונו , ' עזבו את דתם היהודית ואת תרבותם ואימצו את התרבות ההלניסטית – היוונית . התקוממות זו באה להסיר את רוע גזירותיו הדתיות של השלטון הסלווקי ותרבותו היוונית , ולצמצם את השפעתם של המתייוונים על הדת היהודית ועל מוסדותיה . בתקופה זו התפתח כוח צבאי יהודי משמעותי שהנחיל לסלווקים תבוסות רבות . כמו כן , קמה הנהגה מדינית ורוחנית חדשה שבמרכזה עמדה משפחת כוהנים לבית חשמונאי בראשותו של מתתיהו החשמונאי וחמשת בניו . החשמונאים הצליחו לחולל מפנה בתולדות עם ישראל בתחומים רבים : דתיים , לאומיים , כלכליים , צבאיים ועוד . שיאו של המאבק היה בכ"ה בכסלו , שנת 164 לפני הספירה , כאשר סולק שלטון היוונים והמתייוונים מירושלים וסביבתה , וטוהר המזבח והמקדש על ידי יהודה המכבי ולוחמיו . לאחר הניצחון נקבעו שמונת ימי חג החנוכה לציון המאורע , ובמרכזם הדלקת שמונת נרות חנוכה וקריאת הלל . ניצחונם של החשמונאים על המתייוונים , שאותו אנו מציינים בחנוכה , מעורר בכל דור ...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן