בפרק הקודם עסקנו בחשיבותה של השבת לזהות היהודית . כמו השבת , גם חגי ישראל ומועדיו מהווים נדבך חשוב בקיומה ושימורה של הזהות היהודית . המועדים , כשמם , הם זמני היוועדות , זמנים של מפגש עם הזיכרון ההיסטורי הדתי והלאומי ועם הערכים והסמלים של עם ישראל . דרך מנהגי החג , טקסיו וסמליו אנחנו נזכרים בשרשרת הדורות שקדמה לנו , במורשת המפוארת שהורישו לנו אבותיו ובמחויבות שלנו לקיומה והמשכה של שרשרת הדורות . חגי ישראל ומועדיו הם ביטוי לרצף ולהמשכיות של חיי העם מהעבר , לחייו בהווה ובעתיד ; ומחיים בגלות לההוויה היהודית-ישראלית המתחדשת במדינת ישראל . החגיםהםגםהזדמנותליצירהולחידוש , הןביצירתםשלמועדיםחדשיםכדוגמתיום העצמאות ויום ירושלים , הן באמצעות חידושם של חגים עתיקים נשכחים כדוגמת ט"ו בשבט ול"ג בעומר , והן באמצעות יציקת תכנים חדשים לחגים מסורתיים . כך למשל , הפכו חג החנוכה וחג הפסח בהגות הציונית למקור השראה לערכים של גבורה וחירות . בהגדה של פסח אנו אומרים : " בכל דוד ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים . " אכן , בכל דור נדרש היהודי לחוות מחדש את חגיו וסמליו , ולהעניק לו את המשמעות והתוכן ...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן