אנחנו יכולים לשבות ממלאכה , להפסיק לעשות פעולות מסוימות כדי לנוח מטרדות היום-יום וליצור לעצמנו זמן של פנאי . אך האם ניתן להפסיק לחשוב על טרדות אלה ? בשאלה זו דן סיפור תלמודי זה : מעשה בחסיד אחד שיצא לטייל בתוך כרמו בשבת , לידע [ לדעת ] מה הוא צריך [ לתקן בכרם . [ ראה שם פרצה אחת וחשב עליה לגודרה בשבת . במוצאי שבת אמר : הואיל וחשבתי עליה לגודרה בשבת , חס ושלום איני גודרה עולמית [ לעולם לא אסגור את הפרצה . [ מה פרע [ כיצד שילם ] לו הקב"ה ? זימן לו אילן אחד של צלף [ צמח קוצני ] ועלה בתוכה וגדרתה [ וחסם את גדר הכרם ] והיה מתפרנס ממנה [ מן הכרם ] כל ימי חייו . על פי מדרש ויקרא רבה , פרשה לד , סימן טז . 1 לשם מה יצא החסיד לטיול בכרם שלו בשבת , ומה הוא גילה שם ? . 2 מדוע הרגיש החסיד שלא נהג כראוי ? . 3 כיצד אתם מבינים את ההחלטה של החסיד שלא לגדור לעולם את הפרצה שגילה בגדר של הכרם שלו ? . 4 כיצד בא לידי ביטוי בסיפור זה הקושי של האדם לנוח בשבת ? . 5 מהי המשמעות של המנוחה בשבת , על פי סיפור זה ? . 6 אילו דברים יכולים להקשות על אדם לנוח בשבת ? האם גם אתם מתקשים לעתים למצוא מנוחה בשבת ? משימה חשבו...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן