בקטע מספר בראשית ראינו כי לשבת סגולה מיוחדת שמקורה בברכה ובקדושה שהנחיל לה האל . הסיפור החסידי שלפניכם עוסק בשאלה : מה הופך את השבת ליום קדוש ? האם טמונה בשבת סגולה מיוחדת או שמא ההרגשה המיוחדת שחשים בשבת קשורה לפעולות שעושים בשבת ולהכנות לקראתה ? רבי אלימלך ורבי זוסיא היו מרגישים שניהם את קדושת השבת בכל שבוע מבואה ועד צאתה , ובייחוד בשעה שהחסידים ישבו בסעודת השבת ודיברו ביניהם דברי תורה . כשנזדמנו יחד במקום אחד , אמר רבי אלימלך אל רבי זוסיא : " אחא , אימה תוקפת אותי לפרקים , שהרגשתי את קדושת השבת אינה הרגשה אמיתית אלא היא דבר שבדמיון , ואם כן גם עבודתי את השם אינה עבודה אמיתית . " " אחא , " אמר זוסיא , "גם אותי תוקפת לפרקים אימה כזו . " " מה נעשה , " ? שאל אלימלך . " עלינו , " אמר זוסיא , " על כל אחד משנינו , לערוך ביום חול סעודה של שבת לכל פרטיה , ונשב בקרב החסידים ונאמר דברי תורה . אם נרגיש את קדושת השבת , נדע שדרכנו אינה דרך האמת ; ואילו אם לא נרגיש כלום סימן הוא שדרכנו נכונה . " כך עשו . ביום חול ערכו סעודה של שבת , התלבשו במלבושי השבת , חבשו לראשם את ה'שטריימל' וישבו בין החסידים ...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן