בפרק הקודם עסקנו בשאלות שונות הנוגעות לנו כמתבגרים המצטרפים לחוליה בשרשרת הדורות של התרבות היהודית . בפרק זה נבקש לבחון את משמעותו של יום המנוחה השבועי , יום השבת , שהוא מיסודותיה החשובים של התרבות היהודית . בעת העתיקה הנהגת יום מנוחה שבועי לכל בני האדם ( ואף לבעלי החיים שבבעלותם ) הייתה רעיון חדשני ומהפכני . במשך הדורות התקבל רעיון השבת ברחבי העולם , ובימינו במדינות רבות יום מנוחה שבועי אף מעוגן בחוק . כבר בתורה מוזכרים שלושה טעמים שונים ליום השבת : השבת כעדות לבריאת העולם על ידי האל ; השבת כזיכרון ליציאת מצרים ; והשבת כיום מנוחה . טעמים אלה מקנים לשבת משמעות מורכבת במישור הדתי , במישור הלאומי ובמישור החברתי והאוניברסלי . במהלך הדורות התגבשו במסורת היהודית הלכות , מנהגים וטקסים שונים שמטרתם לייחד את השבת משאר ימי השבוע ולהקנות לה את אופייה מיוחד . עם ראשית הציונות , התווכחו רבות על האופי הראוי ליום השבת ; האם יש להמשיך ולציין את היום השביעי בדרך של שביתה מוחלטת או לוותר על הסממנים המסורתיים של יום השבת . הוויכוחים האלה מעידים על מרכזיותה של השבת בבניית הזהות הלאומית . בהקשר לכך , טבע ...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן