/ חגית בנזימן עמוד 16 הצירוף " עשה נסים" הוא אוקסימורוני ( אוקסימורון - ניב-ניגודים , כלומר ביטוי המורכב ממושגים שיש להם משמעים מנוגדים ;( הפנייה אל הקב"ה בצורת ציווי בדרישה שיחולל נס מוזרה מעט . לא במקרה הפונה הוא מי שאינו מודע למשמעות הדקה של דבריו , כלומר ילדה או ילד . הדובר / ת , מיד אחרי מילת הפנייה " אלוקים , " מתאר / ת את מצבו הביש : " מדמי החנכה / כבר לא נשאר לי כלום . / היה לי / ... הפסדתי / ... קניתי / ... עכשו / ... שני כיסים ריקים . " תקוותו היחידה של הילד היא שהקב"ה יחולל נס בדומה לנס שעשה אז , בבית המקדש , וימלא לו מחדש את הכיסים . הדובר יוצר משוואה שבצדה האחד נס שנועד להושיע עם שלם של גיבורים , ובצדה האחר - נס פרטי שנועד לשפר את מצבו של בזבזן אחד . בהתאמה לבקשה הילדותית , השיר גם כתוב בשפת דיבור המאפיינת ילדים ( למעט אולי הביטוי " אוצר בלום . ( " נוסף על כך , הפנייה אל הקב"ה היא בצורת ציווי ועשויה להישמע בלתי ראויה . עם זאת , העובדה כי הדובר הוא ילד קטן המשוחח עם אלוקיו ופונה אליו בבקשה אישית ומשמעותית עבורו , עשויה לרכך תחושה זו . לפני הקריאה הקשרו של השיר הוא חג החנוכה...
אל הספר