מי ברא את הכול?

| רבקה אליצור עמוד 6 אברהם בן השלוש יוצא לשדה , מתבונן סביבו ותוהה מי ברא את העולם . אברהם מתרשם מגודלה של השמש ומאורה , ומסיק כי השמש היא שבראה את העולם ומחליט להתפלל אליה . כשיורד הערב והשמש שוקעת מבין אברהם שהירח חזק מן השמש , משנה את דעתו ומחליט להתפלל אל הירח – אך הבוקר העולה הופך את החלטתו על פיה , ואברהם מסיק נכונה : לא השמש ולא הירח בראו את העולם . אחרי חשיבה ארוכה מבין אברהם שלא זה ולא זה בראו את העולם , אלא ש"אדון יש עליהם , אלוקים יש עליהם , " ושאלוקים הוא שברא את השמש , את הירח , את השמים ואת הארץ : "את הכול ברא האלוקים . " הרהוריו של הילד הקטן אברהם יעלו לרגע חיוך על פניהם של התלמידים , אך לאמתו של דבר הם משקפים התבוננות , חשיבה לוגית והגות כבדת ראש בשאלה מי ברא את העולם ומי מנהיג אותו .. אף שהטקסט אינו מיועד כרגע לקריאה עצמאית , כדאי להתרשם מהדרך שבה עריכת הטקסט והעריכה הגרפית מביאות בחשבון את גילם הצעיר של הקוראים : המשפטים קצרים , סדורים וברורים , החזרות והשורות הקצרות מקלות את ההבנה , ואוצר המילים הולם בהחלט את הידע ואת ההבנה של בני שש–שבע . לפני הקריאה התלמידים בוודאי...  אל הספר