| סיפור יהואש ביבר פתאום הכול היה שקט . שמעו רק את הכינור מנגן . רציתי לבכות . המוזיקה הייתה כל כך יפה . הרבה שנים עברו מאז הקונצרט , ואני עוד שומע את הצלילים . מאז אותו קונצרט אני אוהב את הכינור , והצלילים שלו משפיעים עליי יותר מכל כלי 5 אחר . בדרך הביתה ראיתי את הכנר יושב בחדר . הרגשתי שאני צריך לראות את הכינור . פתחתי את הדלת ואמרתי : "אני רוצה לנגן בכינור “ . הכנר הסתכל עליי , ופתח את הקופסה של הכינור . הכינור היה אדום ומלא אור . 10 " ניגנת כבר בכינור , ילד - “? הוא שאל אותי . " אף פעם לא ניגנתי “ - אמרתי . " בבקשה לאט עם הכינור “ - אמר ונתן לי את הכינור . לקחתי את הכינור ועשיתי מה שהוא עשה . אפילו סגרתי את העיניים , כמו שהוא עשה . אבל הצלילים שלי לא היו כמו הצלילים ששמעתי בקונצרט . 15 " לנגן בכינור זאת תורה , וצריך ללמוד אותה . הרבה שנים עוברות עד שלומדים לנגן , אפילו משהו פשוט מאוד “ . " אני רוצה לנגן מוזיקה יפה “ - אמרתי . הוא צחק ואמר : "צריך הרבה עבודה , ילד . הרבה לנגן . צריך מורה טוב “ . עמדתי והסתכלתי על הידיים שלו . 20 " אני רוצה לנגן עכשיו כמו שאתה מנגן “ - אמרתי שוב . " ...  אל הספר
נטע-מטח