ח"נ ביאליק וח' רבניצקי על פי ספר האגדה לפני שנים רבות , בעיר רחוקה , חי איש עני ושמו יוסף . בכל ימות השבוע עבד יוסף אצל סוחר עשיר , שהיה קמצן ורע לב ; מבקר עד ערב נשא על גבו משאות כבדים ועבד בפרך , אך קבל בשכרו רק פרוטות מעטות . יוסף ובני משפחתו חיו חיי עני . ששה ימים בשבוע עלו על שלחנם רק לחם יבש ומים . אך לקראת השבת היה יוסף קונה נרות , חלות ודגים , בשר ויין . בני המשפחה לבשו את מיטב בגדיהם , והבית התמלא אור ושמחה . תושבי העיר שהכירו את יוסף וידעו את מנהגו לכבד את השבת קראו לו " יוסף מוקיר . "שבת לילה אחד חלם הסוחר העשיר חלום נורא . בחלומו ראה את ממונו וכל רכושו עוברים לידיו של יוסף מוקיר שבת . העשיר נבהל מאוד . למחרת מכר את רכושו ובכל כספו קנה אבן טובה , יקרה מאוד . את האבן תפר לתוך כובעו ואמר בלבו : עכשו עשרי תמיד אתי . יחכה יוסף ויחכה , אך את כספי לא יראה . מוקיר - מכבד
אל הספר