דורית אורגד תמנה ודסטה , אח ואחות , נולדו באתיופיה . הם גרו בכפר קטן ליד נחל . בארץ הם גרים בבאר שבע . יש להם דירה בקומה הרביעית והרבה שכנים . גם אנחנו שכנים שלהם , ודסטה היא חברה שלי . לפני הפסח , כשהתחלנו בהכנות לחג , בקשתי מדסטה , שתספר לי איך הם חגגו את הפסח באתיופיה . דסטה הזמינה אותי לביתה , כדי שגם הוריה ואחיה ישתתפו בספור , אם במקרה תשכח משהו . וכך ספרה : “ באתיופיה קוראים לפסח פסיקה . חוגגים את הפסיקה באביב , בחדש שנקרא ליסן . לפני החג הנשים מנקות את הבת כך נקרא הבית שלנו באתיופיה והבנות עוזרות להן . את הכלים הרגילים מחביאות הנשים במקום סתר , ובכלים מיחדים לפסח הן מכינות את הקיטה “ . “ למצה שלנו קוראים קיטה “ , אמר תמנה . “ את הקיטה אופים מקמח מיחד . את הקמח הרגיל הגברים מחביאים , כדי שלא יתערבב בקמח של פסח “ ... דסטה שאלה את אמה איך מכינים את הקיטה , ואני הסתכלתי בתנועות הידים שלוו את דברי ההסבר : “ לשים שני עיגולי בצק , מפזרים עליהם שמשום , ואופים בתנור מיחד “ . ודסטה הוסיפה : “ לא נתנו לנו לטעם את הקיטה לפני החג . רק אחרי שהתרחצנו בנחל ולבשנו בגדים לבנים , הרשו לנו לבוא ל'ב...
אל הספר