בניסוי המתואר בסעיף 2 . 3 מצאנו שיש יחס ישר בין גודל הכוח השקול המאיץ את הקרונית , לבין גודל תאוצתה . כלומר לא משנה איזה כוח נפעיל על הקרונית - היחס | IF | / a יהיה קבוע , ובמקרה של הקרונית שלנו יחס זה יהיה שווה 0 . 5-ל ( ביחידות ( si ( ערך זה מתקבל מהגרף המופיע באיור 12 ב . בדוק . (! היחס | ZF | / a מבטא איזושהי תכונה של הקרונית , בדיוק כשם שהיחס הקבוע בין גודל הכוח הפועל על קפיץ לבין שיעור התארכותו מבטא תכונה של הקפיץ שאותה כינינו בשם "קבוע הקפיץ . " p / 1 fa' Tj )\ ojy ivic £ 5 " A / y \ yn היחס ל ; ין £ ! 2 כדי לענות על השאלה נחזור ונערוך ניסוי כדוגמת הראשון , אלא שהפעם נאיץ שתי קרוניות הקשורות זו לזו , שכל אחת זהה לקרונית הקודמת ( איור 14 א . ( ניסויים מורים כי שוב מתקבל יחס ישר בין גדלי התאוצה והכוח , אולם שיפוע הגרף המתקבל שונה מזה המתאים לקרונית אחת . באיור 14 ב מוצגות תוצאות הניסוי עם קרונית אחת , עם שתי קרוניות זהות , ועם שלוש קרוניות זהות . בהסתמך על איור , 14 נציג בטבלה 1 את היחסים בין icrn הכוחות השקולים לבין גדלי התאוצות , בשלושת הניסויים . נפרש את הרשום בטבלה : המספר ...  אל הספר
מכון ויצמן למדע. המחלקה להוראת המדעים

ישראל. משרד החינוך