ביחידה הקודמת למדנו את המקור המקראי לשבת – התפיסה שאלוהים ברא את העולם בששה ימים ונח בשבת . יחידה זו תתמקד במקור החברתי של השבת – תפיסת עולם הגורסת שהשבת , עם ובלי קשר לאמונה באלוהים , היא יום מנוחה שבועי שהעולם כולו זקוק לו . השבת הזו היא שבת אוניברסאלית , דהיינו , שבת שאינה משויכת רק לעם היהודי , או לעולם הדתי , אלא לכלל האנושות . העם היהודי הנחיל לעמי העולם את השבת החברתית , דהיינו את הרעיון שיש יום בשבוע שבו צריך לתת מנוחה לגוף ולנפש , לאדם ולבהמה . יש תרבויות בהן יום המנוחה הוא יום שישי , אחרות מפסיקות את מרוץ החיים ביום ראשון , ויש כאלו שבהן יש שני ימי מנוחה – שבת וראשון . אך הרעיון שצריך להבדיל יום אחד בשבוע משאר הימים , ולהקדיש אותו למילוי המצברים , נקלט כמעט בכל החברות והתרבויות , וכיום כמעט בכל מקום בעולם ישנו יום שביעי שבו לוקחים פסק זמן , ומקובל שלא עובדים בו . עולם ללא מנוחה דמיינו לכם עולם אחר , שבו עובדים כל הזמן . ללא הפסקה . מהבוקר עד הלילה . על פי המדרש שנלמד , זה היה העולם שהכירו בני ישראל לפני שמשה החל להנהיגם , ומשה היה מי שהפך את יום השבת ליום מנוחה . מהו מדרש ? ב...  אל הספר
עמותת חינוך ישראלי ע"ר