קראו את שני הקטעים שלהלן , של אבא קובנר ושל הרב לוי ויימן-קלמן , ודונו בשאלות המופיעות למטה . בכל משבריי שפקדוני לאורך הדרך , דבר אחד לא נשבר : לא חדלתי להיות אדם מאמין . בשבוע הראשון להיותי בארץ עמדתי ליד הכותל המערבי ] --- [ עמדתי במרחק של פסיעה מהכותל , מן האבנים , והרגשתי שאיני שייך , שהנני נטוע בהוויה אחרת , שלא פסעתי צעד נוסף . אך מישהו משך בשרוולי , ביקש שאצטרף למניין . חבשתי כובע , הצטרפתי למניין , אמרתי תפלת מנחה , והגעתי . זהו דבר יהודי , היותר ייחודי שביהדות - להיות אחד במניין . לדעת כי התשעה זקוקים לעשירי , והאחד לתשעה . אבא קובנר , “ אחד מן , ”המניין בתוך “ על הגשר הצר - מסות בעל , ”פה בעריכת שלום לוריא , תל אביב , 1981 עמ’ 121 אבא קובנר . 1987 - 1918 - ממארגני ומפקדי מרד גטו וילנא וממפקדי הפרטיזנים היהודיים ביערות וילנא . משורר וסופר . זכה בפרס ישראל בשנת . 1970 . 1 למה קובנר מתכוון כשהוא אומר “ ? ”והגעתי 2 . מדוע להיות “ אחד במניין” מעניק לקובנר תחושת שייכות ? תפילה היא כמו נגינת ג'אז . אפשר להתפלל לבד , אך דברים מופלאים קורים כשמנגנים עם מוזיקאים אחרים , במיוחד אם ניגנת...  אל הספר
עמותת חינוך ישראלי ע"ר