באחד הימים רכב נאסר א-דין בחברת אחדים משכניו בדרך המובילה אל הכפר . כאשר טיפסו במעלה גבעה , הבחין המולה שחמורו נוטף זיעה . הוא ירד מן החמור ולחש על אוזנו : " צר לי שאתה עובד כל כך קשה , עד שהזיעה נוטפת ממך " . שכניו שהבחינו במעשיו , היו סקרנים לדעת מה פשר מעשיו . " חוג'ה , מה לחשת לחמור שלך "? שאל אחד מהם . " אמרתי לו שאני מצטער שהוא עובד כל כך קשה עד שהוא נוטף זיעה " . השכנים צחקו : " בשביל מה זה טוב ? חמורים לא מבינים שפת אנוש , הם לא בני אדם "! " מה שאני עושה , " השיב המולה , " נוגע לי . עשיתי מה שנדרש ומתבקש מיצור אנושי , ולא אכפת לי אם הוא מבין את מה שאמרתי " . מתוך מזרחה לשמש מערבה לירח , חוברת מס . , 25 הוצאת מס " ע . 25 כיצד מנמק נאסר א-דין את מעשהו ? . 26 מדוע מעשה זה נחשב לחסד ? . 27 לפניכם ביטויים ואמרות שעניינם חסד . התאימו לכל מקור בפרק את הביטוי , שלדעתכם מתאים להיות שמו :  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן