מילים : נתן אלתרמן / לחן : נחום היימן והארץ תשקוט , עין שמים אודמת תעמעם לאיטה על גבולות עשנים , ואומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת לקבל את הנס , האחד , אין שני ... היא לטקס תיכון , היא תקום למול הסהר ועמדה טרם יום עוטה חג ואימה . אז מנגד יצאו נערה ונער ואט אט יצעדו הם אל מול האומה . לובשי חול וחגור וכבדי נעליים בנתיב יעלו הם הלוך והחרש לא החליפו בגדם , לא מחו עוד במים את עקבות יום הפרך וליל קו האש . עייפים עד בלי קץ , נזירים ממרגוע ונוטפים טללי נעורים עבריים ... דום השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע ואין אות אם חיים הם או אם ירויים . אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם ואמרה : " מי אתם "? והשניים שוקטים יענו לה : " אנחנו מגש הכסף , שעליו לך ניתנה מדינת היהודים . " כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל והשאר יסופר בתולדות ישראל .  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן