יש החווים את הזיכרון כסוג של פגישה עם חוויות , דמויות או אירועים מן העבר . כפי שעשוי לקרות בפגישה רגילה עם מכר או קרוב משפחה , גם פגישה המתחוללת בזיכרון מעוררת בקרבנו לעתים רגשות עזים . הסיפור הבא מתאר את השפעתו של מפגש מיוחד במינו עם זיכרון . אצל הסופר שמואל יוסף עגנון מצאנו רשום בפנקסו סיפור חסידי ישן : כשהרגיש הבעל-שם-טוב שצרה גדולה עומדת להתרחש על ישראל והגיעה השעה לחשבון נפש , היה נוטל את מקלו , לובש את פרוות הכבשים הגסה שלו והולך ליער . שם , במקום סודי , הדליק מדורה לרגלי עץ אלון עתיק ועמד שעה ארוכה בדממת היער בעצימת עיניים , מכוון את לבו בתפילה מיוחדת ובקשתו של הבעל-שם-טוב פתחה את שערי השמים והרחמים [ התקבלה על ידי האל . [ דור אחד אחרי הבעל-שם-טוב נתבקש צדיק אחר לפעול בעניין של פיקוח נפש גדול . היה זה בימיו של המגיד ממזריץ . ' הוא לבש את הגלימה השחורה שלו ופנה לאותו יער , גם מצא את האלון העתיק ושם עמד ואמר : " אין אנו מסוגלים עוד להדליק את מדורתו של הבעל-שם-טוב , אבל יש בכוחנו לומר אותה תפילה . " עמד ואמר את התפילה וגם בקשתו התקבלה . . 1 מדוע בשעת צרה יש לעשות חשבון נפש ? . 2 מה...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן