פעם חי לוחם גדול . למרות שהיה זקן למדי , עדיין הצליח להכניע את כל מי שקרא עליו תגר . המוניטין שלו יצא למרחוק ותלמידים רבים התקבצו כדי ללמוד ממנו . באחד הימים הגיע לכפר לוחם צעיר וידוע לשמצה . הוא היה נחוש בדעתו להיות האדם הראשון שיביס את המסטר הגדול . בנוסף לכוחו , הייתה לו יכולת על-טבעית לזהות ולנצל כל חולשה של היריב . הוא היה מחכה עד שיריבו יעשה את הצעד הראשון ויחשוף חולשה כלשהי , ואז מכה ללא רחמים ובמהירות רבה . אף אחד מעולם לא החזיק מעמד מולו . למרות עצותיהם של תלמידיו המודאגים , המסטר הזקן הסכים בשמחה לאתגר שהציב בפניו הלוחם הצעיר . בעוד השניים מתכוננים לקרב , החל הלוחם הצעיר להטיח קללות בפני המסטר . הוא השליך עליו עפר וירק בפניו . במשך שעות תקף אותו מילולית בהשמיעו כל דבר נאצה והעלבה הידוע לאנושות . הלוחם הזקן פשוט עמד שם ללא תנועה , רגוע . לבסוף התיש הלוחם הצעיר את עצמו . ביודעו כי הובס , עזב בבושה את המקום . מאוכזבים במקצת מכך שלא נלחם בצעיר המעליב , נאספו התלמידים סביב המסטר הזקן ושאלו אותו : " איך יכולת לסבול השפלה כזו ? איך שכנעת אותו לעזוב "? " אם מישהו בא ומביא לי מתנה , א...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן