... כשנכנסתי לכתה המורה עוד לא היה , ושלשה או ארבעה ילדים ענו את קרוסי המסכן , בעל השער האדום , שזרועו האחת משותקת ואמו מוכרת ירקות . הם דקרו אותו בסרגלים , זרקו בפניו קליפות ערמונים , וכנוהו בעל-מום ומפלצת , מחקים אותו ואת זרועו התלויה לצוארו . והוא - לבדו לגמרי בקצה הספסל , חור כמת - ישב והקשיב , מתבונן פעם בזה ופעם באחר , ועיניו מתחננות שיניחו לו לנפשו . אבל אלה רק הרבו את לעגם , והוא התחיל לרעוד ולהאדים מכעס . פתאום קם פראנטי , הפרצוף המגעיל הזה , נעמד על ספסל ושם עצמו כנושא שני סלים בזרועותיו , מחקה את אמו של קרוסי כשהיתה באה להמתין לבנה בשער [ ... ] רבים פרצו בצחוק רם . אז אבד קרוסי את עשתונותיו , תפס קסת והשליכה בכוח רב בראשו של פראנטי . אלא שהנער הפרוע התכופף מבעוד מועד , והקסת הכתה בחזה המורה , כשנכנס ממש באותו רגע לכתה . הכל ברחו למקומותיהם ונאלמו דום מפחד . חור עלה המורה לדוכנו , ובקול מוזר שאל : " מי זה היה "? איש לא ענה . המורה חזר וצעק , מרים עוד יותר את קולו : " מי זה "? אז קם גארונה באחת , רחמיו נכמרים על קרוסי המסכן , ואמר בהחלטיות : " אני "! המורה התבונן בו , התבונן ב...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן