עשרה בטבת הוא יום צום ותפילה שבו מציינים את תחילת המצור הבבלי על ירושלים בשנת 588 לפני הספירה . על מצור זה מסופר במקרא : " ויהי בשנת התשיעית למלכו , בחדש העשירי בעשור לחדש , בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם , ויחן עליה ; ויבנו עליה , דיק סביב " ( מלכים ב פרק כה , פסוק א . ( לאחר קום המדינה קבעה הרבנות הראשית את עשרה בטבת גם כיום הקדיש הכללי לקרבנות השואה שמקום קבורתם ותאריך מותם לא נודעו . ימי אבל וצום נוספים עוד שלושה ימי צום ואבל לאומי נקבעו על חורבן בית המקדש ועל היציאה לגלות . החשוב מכולם הוא תשעה באב , היום שבו נחרבו שני בתי המקדש - הראשון והשני . ביום זה קוראים את מגילת איכה , מגילת קינה על חורבן ירושלים בסוף ימי הבית הראשון , הפותחת במילים " איכה [ איך ] ישבה בדד העיר רבתי עם " ( איכה פרק א , פסוק א . ( ימי האבל הנוספים הקשורים לחורבן בית המקדש הראשון הם י " ז בתמוז , היום שבו הובקעה חומת העיר ירושלים עלידי הצבא הבבלי בשנת 586 לפני הספירה , וצום גדליה , שחל בג' בתשרי . גדליה בן אחיקם היה מנהיגם של קומץ היהודים שנותרו בארץ לאחר חורבן הבית הראשון , ומשנרצח עזבו את הארץ א...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן