מילים : הדג נחש ושאנן סטריט לחן : הדג נחש זה סיפור אתו ראוי ילדים לחנך זה סיפור אתו ראוי ילדים לחנך זה סיפור אתו ראוי ילדים לחנך זה סיפור ראוי . יום שלישי , 12 במאי , 1992 יוצאת אישה מביתה בירושלים . יום רגיל , סטנדרטי , לא מיוחד , כמו כל הימים . הרחוב היה מלא ילדים - הייתה שביתת מורים . באותה שעה ממש מחבל נאלח משליך סכין מטבח אתה דקר שני נערים חפים . עוד פיגוע מטורף , אכזרי עוד פיגוע לאומי . הוא פותח במנוסה כי אחריו דולק המון , שתופס אותו כעבור מספר שניות בתוך חניון עשרות אנשים בועטים בו , הם רוצים לסגור חשבון , אני לא שופט אותם , זה מקרה בלי היגיון . זה מצב פגום , עגום , ארור , לא ברור , אבל אז מגיעה האישה ומשנה את סוף הסיפור . כי על המחבל היא מיד נשכבת ומגוננת בגופה , על טרוריסט - אבל גם אדם שבלי גופה היה גופה . " אני לא מבין , לא פחדת עם מטורף מתחתייך  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן