מילים ולחן : שלמה ארצי ביום שישי בדאלאס טקסס , עשרים ושניים נובמבר שישים ושלוש , נרצח ג'ון קנדי שקראו לו " ביג-אס , " ירייה אחת בצוואר ושתיים בראש , הלווייתו נערכה בסוף נובמבר , הרווי אוסוולד ירה בו מאיזו סיבה , היינו בצופים , שיחקנו כדורגל , דוח רצח מתחיל בלי מילת אהבה . ביום שבת בתל אביב , עיר בלי שמים , ארבעה בנובמבר תשעים וחמש , נרצח - כנראה פעמיים , שתי יריות מאקדח של מתנקש . הלווייתו נערכה יומיים אחר כך , מטורף אחד ירה בו מטווח קצר , היינו בבית , ישבנו סתם ככה , אחר כך הלכנו לבכות בכיכר . כמה דמעות , כמה נרות ? כמה שיגעון עוד אפשר לזהות ? כמה ימים , כמה חשכה יעברו עד ש ... הכול יישכח ? ביום ראשון במקום לא ידוע , ארבעה בנובמבר תשעים וחמש , אני כותב את השיר מתוך געגוע , לאן אסע עכשיו ומה אבקש ? הימים ימי זעם , יש אומרים שזה ככה , הימים ימי פעם עם ימי עכשיו , איך תבוא מנוחה על ארץ הפחד , ורק השאלה מי עוד יירצח ? כמה דמעות ... . 1 כשקנדי נרצח בארצות הברית היה מחבר השיר ילד . מדוע נשאר הרצח חרות בזיכרונו ? . 2 " הימים ימי זעם , " הארץ - " ארץ הפחד . " מדוע מתוארת כך המציאות במדינה לאח...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן