בספר מלכים א ג , טז-כח מתוארת חכמת שלמה המלך באמצעות סיפור על שתי נשים זונות שהובאו למשפט בפני שלמה : שתי הנשים גרו בבית אחד , ושתיהן ילדו בנים בהפרש של שלושה ימים . אחת הנשים סיפרה כי האשה השנייה גרמה בלילה למות תינוקה , בעת ששכבה עליו בשנתה . לדבריה , האשה השנייה ניגשה אל מיטתה בעת שישנה והחליפה את תינוקה המת בתינוק החי שלה . האשה השנייה טענה כי היא אמו של התינוק החי , ואילו הדוברת הראשונה היא אם התינוק המת . לפניכם הקטע מהמקרא המתאר כיצד הכריע שלמה במקרה הזה : ויאמר המלך קחו לי חרב ויבאו החרב לפני המלך . ויאמר המלך : גזרו את הילד החי לשנים , ותנו את החצי לאחת ואת החצי לאחת . ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך , כי נכמרו רחמיה על בנה , ותאמר : בי אדני תנו לה את הילוד החי , והמת אל תמיתהו . וזאת ] האישה השנייה [ אמרת : גם לי גם לך לא יהיה . גזרו ! ויען המלך ויאמר : תנו לה את הילוד החי , והמת לא תמיתהו . היא אמו . מלכים א ג , כד-כז שאלות . 1 על מה מוותרת האם האמיתית ? ממה לדעתכם , נובע ויתור זה ? . 2 כיצד מתבטאת בסיפור האמרה : " אהבה שאינה תלויה בדבר , אינה בטלה לעולם ? "  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן