המשנה שלפנינו המיוחסת אף היא להלל , שפגשנו כבר בפרק הקודם . ממליצה כיצד להתנהג במצבים מסוימים , והיא מנוסחת בלשון " אל תעשה . " מתוכה נתמקד בשתי הנחיות : האחת נוגעת ליחסים שבין היחיד לציבור , והשנייה עוסקת ביחסים שבין אדם לחברו . מה בין מחויבות לקהילה לבין צרכיו של היחיד ? באילו תנאים אסור לשפוט את הזולת , ומתי חייב האדם לבקר את מעשי חברו ? המשנה . 1 הלל אומר : . 2 אל תפרוש מן הצבור . . 3 ואל תאמן בעצמך עד יום מותך . . 4 ואל תדין את חברך עד ? תגיע למקומו . . 5 ואל תאמר דבר ? אי אפ ? ר ל ? מוע , שסופו להשמע . . 6 ואל תאמר לכשאפנה אשנה , שמא לא תפנה . ביאור . 2 אל תפרוש מן הצבור אל תיבדל ואל תעזוב את הקהילה . . 3 ואל תאמן בעצמך אל תאמר בוודאות : " לי זה לא יקרה . " נקוט משנה זהירות , כדי שלא תמעד ותחטא . . 4 ואל תדין אל תשפוט ותבקר . עד שתגיע למקומו עד שתגיע למצבו . . 5 ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע אל תקבע לגבי העניין שאותו אתה לומד , שאי אפשר להבין אותו . שסופו להשמע שכן , בסופו של דבר ניתן יהיה להבין אותו . . 6 לכשאפנה כאשר אתפנה , כשיהיה לי זמן . אשנה אלמד . שמא לא תפנה שאולי לא יהיה ל...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן