רבי אלימלך מליז'נסק ( 1787-1717 ) ורבי זושא מאניפולי ( נפטר בשנת ( 1800 היו שני אחים , מן המנהיגים הבולטים של תנועת החסידות בראשיתה , אשר כונו " האחים הקדושים . " יחד יצאו למסע נדודים שארך כמה שנים , ובמהלכו חיו חיי עוני ודחק , למרות שאביהם היה עשיר גדול . במהלך מסע זה עברו במקומות רבים , וכך התפתחה סביבם מסורת סיפור חסידית מיוחדת . בימי נדודיהם הרבים של האחים רבי זושא ורבי אלימלך , כשהיו באים לעיר לודמיר , היו מתאכסנים אצל איש עני וירא שמים . לימים , כשנתפרסם שמם של האחים , באו שוב ללודמיר , אבל הפעם לא הלכו ברגל אלא נסעו בעגלה . כשהגיעה השמועה שהם מתקרבים , יצא לקראתם העשיר שבעיר , שלפנים לא השגיח בהם כלל , וביקש מהם להתאכסן בביתו . אמרו האחים : " הרי בנו עצמנו לא חל שום שינוי , שבגללו ראויים אנו שתתן דעתך עלינו יותר מבתחילה . מה שנשתנה אצלנו הפעם הם הסוסים והעגלה . ובכן אכסן את הסוסים והעגלה אצלך , ואילו אנחנו נלון בבית מארחנו הישן . " על פי מרטין בובר , אור הגנוז , עמ' 223 שאלות . 1 מדוע לדעתכם , מלגלגים שני הצדיקים שבסיפור על העשיר אשר מבקש לכבדם ולהכניסם לביתו ? . 2 כיצד מבטא סיפ...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן