כל קבוצת עולים שהגיעה לתל אביב-יפו הביאה אתה את השפה , את המנהגים ואת המאכלים שהיו נהוגים במדינה שממנה הגיעה . העולים הביאו אתם גם שירים , סיפורים ומנגינות . בעיר הם נפגשו עם העולים הוותיקים , אלה שהגיעו לפניהם וכבר התבססו , ועם ה"צברים , " אלה שנולדו כאן . במפגשים אלה הוותיקים השפיעו על החדשים , והחדשים השפיעו על הוותיקים . לעתים המפגש בין התושבים הוותיקים לעולים החדשים לא היה פשוט . חלק מהמנהגים שהביאו אתם העולים נראו לוותיקים מוזרים , הם חשבו שאלה מנהגים שמתאימים לחיים בגולה , אך אינם מתאימים לחיים בארץ . עם הזמן העולים והוותיקים למדו לכבד אלה את אלה . לפניכם כמה דוגמאות של מילים , מאכלים ומנהגים שהביאו אתם עולים מארצות שונות ובתקופות שונות , ואשר נהפכו עם השנים לישראליים . המימונה ליהודים שחיו בארצות צפון אפריקה , כמו מרוקו ותוניסיה , היה מנהג מיוחד . ביום שאחרי סיום חג הפסח הם ערכו שולחן עם מאכלים מתוקים , כסימן לברכה ולמזל טוב , והשכנים עברו מבית לבית , טעמו מהמאכלים המתוקים ובירכו זה את זה . הם קראו לחגיגה הזאת "מימונה . " כשיהודי צפון אפריקה עלו לארץ הם המשיכו במנהג זה . המילה ...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית