מהשכלה - לתחייה לאומית תחילה ביקשו המשכילים היהודים במזרח אירופה לשפר את מצבם של היהודים במדינותיהם באמצעות תיקונים בסדרי החינוך ובתעסוקה : הם שאפו להעניק לילדים חינוך כללי והשכלה , לצד חינוך יהודי מסורתי , ולהכשיר צעירים ומבוגרים לאורח חיים יצרני ( פרודוקטיבי ) המבוסס על רכישת מקצוע ועל עבודת כפיים - ולא על מסחר זעיר 14 או הלוואות כספים . באמצע המאה ה - 19 נפתחה ברוסיה תקופה של רפורמות גדולות , שכללו גם תיקונים ביחס של השלטונות אל היהודים 15. תקופה זו עוררה בקרב המשכילים היהודים ציפיות גדולות לשינויים ואף לשוויון זכויות - אך אלה לא התממשו : בשנות ה - 80 של המאה ה - 19 חזרה רוסיה להיות מדינה חשוכה , קיצונית ואנטישמית ; " התקוות לשיווי זכויות התנפצו אל מול גל גואה של אנטישמיות בציבור ובמדיניות הרשמית". 16 וכך , בשנות ה - 70 של המאה ה - 19 החלה להתגבש בקרב יהודים משכילים ברוסיה תנועת התחייה הלאומית . תנועה זו העלתה את הדרישה למסגרת עצמאית עבור היהודים , מסגרת שבה יוכלו לנהל את חייהם בלי אפליה מצד השלטונות ובלי גילויי אנטישמיות . אנשי התחייה לא זנחו את רעיונות ההשכלה , אבל ביקשו לממש אותם...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית