על יהודים ונוצרים בכתבי המשכילים הסובלנות * של ההשכלה רעיון הסובלנות התפשט באירופה במחצית השנייה של המאה ה - 18 בקרב החברה הנוצרית והחברה היהודית גם יחד . יהודים ונוצרים גילו שהם מסוגלים להתקרב זה לזה התקרבות חברתית , בלי שהתקרבות זו תדרוש מהם להעלים או להחליש את הקשר לדת . דוגמה להתקרבות החדשה בין יהודים לנוצרים היתה הידידות בין משה מנדלסון , המשכיל היהודי , ובין גוטהולד לסינג , הסופר הנוצרי . על - פי המסופר נפגשו מנדלסון ולסינג במשחק שחמט , ומן הפגישה הזו צמחה ידידות - חיים מיוחדת ומעניינת . בגרמניה נחשב משה מנדלסון לטיפוס חדש של יהודי . הוא התעניין בתחומי תרבות לא יהודיים , כמו : ספרות , פילוסופיה , מוסיקה ומתמטיקה ובתחומים אלה מצא שפה משותפת עם משכילים נוצרים רבים . החברה היהודית המסורתית בגרמניה של המאה ה - 18 לא גילתה עניין בנושאים אלה ולא ביקשה את חברתם של משכילים נוצרים . אבל גם יהודים מסורתיים בגרמניה החלו להביע דיעות של סובלנות כלפי לא יהודים - כלפי הנוצרים והנצרות . אחד מהם היה הרב יעקב עמדן . על - פי יעקב כ"ץ , בין יהודים לגויים , פרק ארבעה עשר  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית