שיבת ציון הקדמה קריאה לא זהירה בספרי המקרא המתארים את ימי שיבת ציון עלולה לסרטט סיפור שכזה : ממלכת יהודה חרבה , כל תושביה גלו לבבל , ובתום שבעים שנה שבים כולם ליהודה , כפי שניבא ירמיהו , מקימים את המקדש ומשקמים את הממלכה . תיאור כזה על עלייה המונית של עם שלם שגלה מארצו ושב אליה בתום שבעים שנה - הוא כנראה תיאור שגוי , הממצאים הארכיאולוגיים מן התקופה וקריאה מדוקדקת של פרטים על התקופה המופעים במקרא מציגים תמונה אחרת : ממלכת יהודה אכן הוכתה מכה קשה עם חורבן בית המקדש הראשון . יהודים רבים גלו , והתשתית המדינית והכלכלית של הממלכה נפגעה פגיעה אנושה . ואולם הארץ לא נותרה ריקה . רבים מתושבי יהודה לא יצאו לגלות והמשיכו להתגורר בחבלי ארץ שונים , למשל באזור בנימין . חלק מן המקומות שעזבו הגולים נתפסו בהדרגה על ידי העם שנשאר ולא גלה , ועל ידי שבטים ועמים שכנים , למשל האדומים . תנועת השיבה של היהודים שגלו לבבל לא הייתה תנועה המונית . רכים מן הגולים התבססו בבבל והעדיפו להישאר בה . בעקבות הצהרת כורש הגיעו לארץ כמה גלי עלייה - שהסתכמו כנראה בלא יותר מ 40 , 000- עולים ( מספר התושבים בימינו בעיר קטנה . ( ...
אל הספר