דיני רצח [ ... 1 " התלין ! IT :- הא צואר - T- קום I שחט 5 ; ! T : ךפני ככלב , ל י ן : זרע עם-קךד י ם , וכל-האךץ ל י * גךדם י - ואנחנו - אנחנו המעט ! דמי מתר - הך לןךקד , ויזנק דם ךעח , דם יונק ושב על-כתנתך - ולא ימח לנעה , לנצדו " [ ... ] ( ח"נ ביאליק " , על השחיטה , " מתוך : כל שירי ח . נ . ביאליק , עמ י קנב ) את השורות האלה כתב ביאליק בעקבות פרעות קישינב שהתחוללו ברוסיה בשנת . 1903 דם הנרצחים מתואר בשורות אלה כדבר שלא יימחה לעולם ואשר ימשיך לרדוף את הרוצחים ולהכתים את בגדיהם . התפיסה שלפיה דמם של נרצחים חפים מפשע ממשיך לרדוף את הרוצחים אינה חידוש של ביאליק . בסיפורי המקרא ובחוקי המקרא באה לידי ביטוי ההשקפה שמעשה רצח אינו נשכח אלא הוא נשאר חקוק בזיכרון של העולם ושל האדמה . אמנם אי אפשר להשיב את האדם הנרצח לחיים , אולם המוות שלו , בניגוד למוות הטבעי , אינו נשכח . דמו של הנרצח ממשיך לרדוף את הרוצח ולהזכיר לו את המעשה הנורא שעשה . הדם נתפס כמעט כבעל חיים משל עצמו . האדמה לא תספוג את הדם , והיא תישאר טמאה עד אשר יבוא הרוצח על עונשו :  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית