מקור המלאכה אבות ה מּ לאכה : פעלה של בּ נ יּ ת בנין או חלקים ממנו ; או של סתירת ( פרוק ) בנין – היא מאבות מלאכה , מכיון שהמשכן היה מבנה נודד , ובכל פעם שחנו מהמסע במדבר היו מקימים אותו ומרכיבים את חלקיו , ובכל פעם שהמשיכו במסע היו סותרים ( מפרקים ) אותו . תּ ולדת ה מּ לאכה : העו שׂ ה אהל קבוע – הרי זה תולדת ' בונה ' , והמפרקו – הרי זה תולדת ' סותר ' . מדיני מלאכת הבונה והסותר אסור בנית אהל קבוע ועראי א . אסור לע שׂ ות אפלו בנין עראי ( בנין זמני ) בשבת . וכל מחיצה או אהל שאסור לבנותם – אסור גם לסתרם ( לפרקם ) . ( סעיפים סז , פא ) ב . ע שׂ ית גג המאהיל אפלו באפן עראי ( כדי להגן מפני החמה או מפני הגשמים וכ דּ ומה ) , אסורה מ שּׁ ום בנית אהל . ( סעיף עז ) דברי אדמו " ר הזקן : ה טּ עם שאסור לע שׂ ות גג עראי שאינו ע שׂ וי להתקים – כי כיון שע שׂ וי כדי להאהיל ולהגן , הרי זה נחשב לאהל גמור , ואסרוהו חכמים אף על פי שהוא עראי , גזרה מ שּׁ ום אהל קבע שהוא תולדת בונה . המח שׁ ה מע שׂ ית : מ שׂ חק נפוץ אצל ילדים , להשתעשע בהקמת ' בית ' על ידי פרי שׂ ת סדין או שׂ מיכה ממ טּ ה למ טּ ה , כדי שישמש להם כמקום מחבוא וכ דּ ומה . ...  אל הספר
רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש באה"ק