מקור המלאכה אב ה מּ לאכה : תּ ופר : במלאכת המשכן היו תופרים ומחברים יריעות זה עם זה , ומכאן האסור על מלאכת התפירה בשבת . קורע : כאשר נע שׂ ה נקב באחת מיריעות המשכן על ידי תולעת וכ דּ ומה , היו קורעים את היריעה כדי שיוכלו לאחות הּ ( לתפר אות הּ) אחר כך היטב בתפירה ישרה וללא קמטים , ומכאן האסור על מלאכת ה קּ ריעה שנועדה לצרך ת קּ ון ( ולא קריעה סתם או למ טּ רת קלקול ) . תּ ולדת ה מּ לאכה : המדבק נירות זה לזה – הרי זה תולדת התופר . והמפרק נירות דּ בוקים – הרי זה תולדת קורע . מדיני מלאכת ' התופר ' ו ' הקורע' הדוק בגד או קריעתו א . אם התפירה בבגד התקלקלה ונפרדו החתיכות קצת זו מ זּ ו – אסור למשך בחוט התפירה הארך , כדי לה דּ ק את חתיכות הבגד ולחבר אותן , שהרי זה כתופר . ( סעיף מט ) דברי אדמו " ר הזקן : אותם שמה דּ קים בגדים סביב זרועותיהם , על ידי החוט שמותחים אותו ומתה דּ ק – אסור למתחו בשבת מ שּׁ ום ש דּ ומה לתופר , אלא אם כן יהיו הנקבים רחבים קצת ומת קּ נים בתפירה ובעגול שאז אינו דּ ומה לתופר ; אך אם יתכן וישאיר ה דּ וק זה לעולם , אז נמצא שע שׂ ה תפירה של קימא , ולכן אסור בשבת בכל ענין , כי בתפירה של קימא אין מו...  אל הספר
רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש באה"ק