מקור המלאכה הקדמה : 'דּ ישה ' היא פעלת הפרדה הנע שׂ ית בדרך כלל בגרעיני תבואה . לאחר קצירת התבואה וס דּ ור אלמות ה שּׁ בולים על ה קּ רקע , יש צרך להפריד את הבר ( גרעיני ה דּ גן ) מן המוץ ( ה קּ לפה ) . בעבר היו עו שׂ ים זאת באמצעות מורג הרתום לבעל חיים , כגון שור , ה דּ ורך על התבואה ומנתק את הגרעינים מן המוץ העוטף אותם . גם במלאכת המשכן היה צרך לדוש את ה צּ מחים ולפרק את חלקי ה צּ מח הראויים לשמוש מן ה קּ לפה שלהם . אב ה מּ לאכה : ה דּ ש , כלומר : המפרק אכל מתוך הפסלת העוטפת אותו בכלי הע שׂ וי לכך , אסור בשבת . שכן במשכן היו מפרידים את חלקי ה צּ מחים מהפסלת העוטפת אותם לצרך הכנת סממני ה צּ בע . תּ ולדת ה מּ לאכה : המפרק אכל ממקום שנתכסה בו ללא שמוש בכלי ( אם דּ רך המלאכה בכך ) . וכן המפרק משקה הכנוס בדבר מה , כגון החולב את הבהמה – הרי זה תולדת ה דּ ש . וכן הסוחט זיתים להוציא מהם שמן או ענבים להוציא מהם יין , הרי זה תולדת ה דּ ש , מפני שמפרק המשקה מהפרי . מדיני מלאכת הדש פרוק אכל מקלפתו העליונה הקדמה : מקבל להחשיב קלוף של פרי או ירק כדבר שיש לה זּ הר בו מ שּׁ ום מלאכת ' בורר ' , מ שּׁ ום שב קּ לוף מפרידים את האכל ...  אל הספר
רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש באה"ק