מקור המלאכה אב ה מּ לאכה : זריעה – היא מאבות מלאכה , מפני שהיתה במשכן באותם צמחים שמהם הפיקו את סממני ה צּ בע לצבע את היריעות במשכן . חרישה – היא מאבות מלאכה , וענינ הּ הוא הכשרת ה קּ רקע לזריעה , כי על ידי החרישה מתרופפים רגבי ה קּ רקע ונע שׂ ים ראוים לזריעה . תּ ולדות ה מּ לאכה : תולדת ה זּ ורע – כל פעלה הע שׂ ויה להשביח את ה צּ מיחה של ה צּ מח , העץ והפרי ( כמו השקיה ) . תולדת החורש – כל פעלה המשביחה את ה קּ רקע ומכשירה אות הּ לזריעה . מדיני מלאכת הזורע והחורש א . ה שּׁ ופך משקים במקום שה קּ רקע מצמחת , אסור בשבת . ועל כן יש לה זּ הר מלאכל בגנה , כי בקשי יכול לה זּ הר שלא לשפך משקים על הארץ . ( סעיף כח ) דברי אדמו " ר הזקן : המשקה מים לזרעים – חיב מ שּׁ ום חורש ומ שּׁ ום זורע , מפני שמרפה ומרכך את ה קּ רקע כמו החורש , והוא מועיל להצמיח ה זּ רעים כמו ה זּ ורע . לפיכך , מי שאוכל בגנה צריך לה זּ הר שלא ל טּ ל ידיו על הע שׂ בים מפני שהמים משקים אותם , ואף שאינו מתכון לכך – ' פסיק רישי הּ ולא ימות ' ( התוצאה באה בהכרח , ולכן ה דּ בר אסור ) . ואם כי ע קּ ר האסור הוא במים , ראוי לה זּ הר אף בשאר משקים . וטוב שלא לאכל כלל ...  אל הספר
רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש באה"ק