הקדמה כדי להתרחק מן הגויים , שלא נבוא להתבולל בהם ( להתחתן עמהם ) חס ושלום , או לאכל ממאכליהם הלא כשרים , או לשתות יין נסך חלילה , אסרו חכמים לאכל אף מ דּ ברים כשרים שהוכנו על ידי גוי , אלא אם י שׂ ראל היה מערב בתהליך , כמפרט להלן : פת גויים ( סימן לח , סעיפים א - ג , ה ) א . פת ( לחם ) הע שׂ ויה מאחד מחמשת מיני דּ גן , אפלו אם כל המרכיבים ב הּ כשרים - אם נאפתה על ידי גוי , אסרו חכמים לאכל הּ . ונקרא אסור זה ' פת גויים ' ( או : פת עכו " ם ) . ב . אבל אם יהודי היה שתף במלאכת האפיה , הפת מתרת . וזאת בתנאי שע שׂ ה אחת או יותר מהפעלות הבאות : • הדליק את התנור או האש . • הניח את הבצק בתנור . • הגביר את האש או את חם התנור . • השליך חתיכת עץ לתוך התנור כדי שתבער האש ( בתנורים של פעם שהיו דּ ולקים באש ) . ובכל אלו אין הב דּ ל בין תנור חשמלי , כירים של גז או כל כלי ב שּׁ ול אחר . בשולי גויים ( סימן לח , סעיפים ו - ח ) ג . מאכל חשוב ( למעט דּ בר שלא קובעים עליו סעודה , למשל פופקורן ) , שאינו נאכל כשהוא חי אלא כשהוא מב שּׁ ל ( למשל תפוח אדמה ) , ושהתב שּׁ ל על ידי גוי – אפלו אם המאכל עצמו כשר והתב שּׁ ל בבית של יה...  אל הספר
רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש באה"ק