המצוה א . מצות ע שׂ ה להפריש תרומה ( ' חלה ' ) מן העסה , מכל בצק המיעד להכנת דּ ברי מאפה ( אם יש בו הכמות הנדרשת – ראו להלן סעיף יב - יג ) . ב . המצוה היא על כל יהודי המכין עסה , בין איש ובין א שּׁ ה ; ואף על פי כן , נחשבת מצוה זו כאחת מן המצוות שנמסרו במיחד לא שּׁ ה ( שבדרך כלל היא המכינה עסה ) . חכמינו זכרונם לברכה קושרים מצוה זו עם ת קּ ון חטא עץ ה דּ עת שנגרם על ידי א שּׁ ה – חוה . ג . מנהג טוב שתאפנה הנשים חלות בערב שבת ( שבו ארע חטא עץ ה דּ עת ) – וכן בערב יום טוב – בכמות הנדרשת , כדי להפריש מהן תרומה בברכה , והוא מכבוד שבת ויום טוב , והיא סגלה ללדה קלה . ד . המצוה במקור הּ היא דּ וקא בארץ י שׂ ראל , אך חכמינו זכרונם לברכה ת קּ נו שגם בחוץ לארץ יפרישו חלה בברכה , כדי שלא תשתכח תורת חלה מי שׂ ראל . ועם זאת , הקלו בענין זה בחוץ לארץ בכמה ענינים ( ראו להלן סעיף לא ) . ה . הפרשת חלה , מצות הּ לכתחלה בגמר לישת הבצק , כאשר נע שׂ ית העסה כל הּ כיחידה אחת . ו . אם לא הפרשה חלה וכבר נאפה הבצק ונע שׂ ה לחם או עוגות – מפרישים בברכה לאחר האפיה [ ויש מקרים שבהם נוהגים לכתחלה להפרישרק לאחר האפיה – למשל באפית מ צּ ...  אל הספר
רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש באה"ק