הקדמה : על רב סוגי המאכלים והמשקים יש ברכות כלליות המתאימות לכמה מינים יחד , כמו : ' בורא פרי האדמה ' לכל מיני פרות הארץ ו ' בורא פרי העץ ' לכל מיני פרות העץ . אך היין והפת ( לחם ) חשובים במיחד , ולכן קבעו עליהם ברכה נפרדת . את היין הוציאו מכלל פרות האילן , וקבעו לברך עליו ' בורא פרי הגפן ' , מפני חשיבותו כמ שׂ מח את הלב , שנאמר : " ויין י שׂ מח לבב אנוש " ( תהלים קד , טו ) . את הפת הוציאו מכלל פרות הארץ ומ שּׁ אר סוגי המזונות שמברכים עליהם ' בורא מיני מזונות ' – וקבעו לברך עליה ' המוציא לחם מן הארץ ' , מפני חשיבות הּ כמזון בסיסי הסועד את הלב , שנאמר : " ולחם לבב אנוש יסעד" ( תהלים שם ) . אסור עשית הפסק לאחר נטילת הידים א . יש לה זּ הר שלא לע שׂ ות הפסק על ידי דּ בור בענינים שאינם שיכים לסעודה , בין נטילת ידים לברכת ' המוציא ' , וכן שלא ללכת מבית לבית , אפלו הליכה קצרה ביותר , ואפלו לא להמתין במקומו משך זמן שבו נתן ללכת ע שׂ רים ושתים אמות ( = כשש ע שׂ רה שניות ) . ( סעיף ב ) דברי אדמו " ר הזקן : • אין להפסיק אפלו לדברי תורה , או בהמתנה שלא לצרך הסעודה , גם אם היא קצרה . • דּ בור בענין הסעודה וצר...  אל הספר
רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש באה"ק