נטילת ידים לפני אכילת לחם הקדמה מצוה מ דּ ברי סופרים ל טּ ל ידים לפני אכילת פת שברכת הּ ' המוציא ' , כיון שידים שלא נ טּ הרו במים היו פוסלות את התרומה שהיתה נאכלת בזמן שבית המק דּ ש היה קים . על מנת שלא להגיע לכך , ת קּ נו חכמים ל טּ ל את הידים הן לאכילת תרומה והן לאכילת חלין , הן כהנים שאוכלים תרומה והן שאר העם . ת קּ נה זו קימת גם כיום , כדי שנהיה רגילים לאכל בטהרה , כשיבנה בית המק דּ ש במהרה בימינו . א . הרוצה לאכל לחם שמברכים עליו ' המוציא ' , אפלו מעט , צריך ל טּ ל קדם את ידיו . ( סעיף א ) ב . אולם את ברכת ' על נטילת ידים ' מברך רק אם בדעתו לאכל לחם בשעור ( = בגדל ) כביצה או יותר . ( סעיף א ) ג . אסור לאכל בלי נטילת ידים כלל , אפלו אם עוטף את ידיו כך שלא יגע בלחם , צריך ל טּ ל . אבל מי שנמצא בדרך רחוקה ואין מים בקרבת מקום , או מי שיש לו קשי שאינו יכול ל טּ ל ידיו מאנס – יכרך שתי ידיו במפה או ילבש כפפות ויאכל כך . ( סעיף יד ) דברי אדמו " ר הזקן : כן ה דּ ין בשעת ה דּ חק . אבל יש דּ עה שאסור לאכל לחם בלי נטילת ידים בשום אפן , אפלו אם הוא ב דּ רך ואין מים , והוא עוטף ידיו . והמחמיר כדעה זו תבוא עליו...  אל הספר
רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש באה"ק