על - פי ויקרא רבה , פרשה ל " ג , א . רבי שמעון בן גמליאל היה אחד הנשיאים בישראל והיה חכם גדול בתורה . פעם אחת קרא רבי שמעון לעבדו טבי ואמר לו : " לך לשוק וקנה לי מאכל טוב ! " הלך טבי לשוק וקנה אצל הקצב לשון . " יפה , " אמר רבי שמעון . " עכשו לך לשוק וקנה לי מאכל רע , מאכל גרוע . " התפלא טבי , אך יצא לשוק . חזר אל אותו קצב וקנה שוב לשון , והביאה לרבי שמעון . שאל אותו רבי שמעון : " טבי , כאשר בקשתי ממך לקנות לי מאכל טוב הבאת לשון , וכאשר בקשתי ממך לקנות לי מאכל רע גם כן הבאת לשון . מדוע עשית כך ? " ענה טבי : " כאשר הלשון טובה ומדברת רק טוב על אחרים - אין טובה ממנה , וכאשר הלשון רעה ומדברת מלים קשות ומעליבות על אחרים - אין רעה ממנה . " שמח רבי שמעון על חכמתו של עבדו טבי , וספר לכל תלמידיו את ספור המעשה . שוחחו : למה הכונה במלה " לשון " במשפטים הבאים ? " הלך טבי לשוק וקנה אצל הקצב לשון" " כאשר הלשון טובה , ומדברת טוב על אחרים – אין טובה ממנה " . תנו דגמאות ללשון שמדברת טוב . שוחחו : כיצד נשוחח ? נשתדל לשמר על הכללים : . 1 מדברים כל אחד בתורו . ולא ... ( המשיכו ) . 2 מקשיבים זה לזה . ולא .....  אל הספר
רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש באה"ק