ראינו בדוגמה 3 כי בעת ביקוע גרעין אורניום משתחררת אנרגיה בשיעור של כ - _¥ 2001 \ / 16 לכל גרעין . בקילוגרם של אורניום יש כ - 2 . 5 10 אטומים ( מספר האטומים בגרם מתקבל מחילוק מספר אבוגדרו במסה האטומית ) . אילו יכולנו לגרום לביקוע כל הגרעינים הללו , היתה משתחררת אנרגיה בשיעור של : 2 . 5 ? 10 24 200 10 6 1 . 6 10 _~ = 8 ? 10 3 לשם השוואה , רק נ 5 ? 10 משתחררים בשריפת קילוגרם נפט . אילו היה נדרש להפציץ במיטתן כל גרעין וגרעין כדי לגרום לביקועו , לא היתה לתופעת הביקוע הגרעיני חשיבות מעשית רבה , כי רוב הנויטחנים היו מחטיאים את מטרתם , ובסופו של דבר היתה האנרגיה המושקעת בתהליך גדולה מהאנרגיה המופקת ממנו . אולם , כפי שראינו , הגרעין פולט תוך כדי ביקועו כמה נויטרונים . הסיבה לכך היא שבגרעינים כבדים היחס בין מספר הנויטרונים למספר הפרוטונים גדול מאשר בגרעינים קלים ( ראה איור 10 בפרק ו ) , לכן בעת ביקועו של גרעין כבד לשני גרעינים קלים נוצר עודף של נויטרונים . מכאן , שאם גרעין פולט למשל שני נויטרונים הגורמים לביקוע של שני גרעינים נוספים , אלה יפלטו ארבעה ניוטונים , וכך הלאה , כלומר תיווצר תגובת שרשר...  אל הספר
מכון ויצמן למדע. המחלקה להוראת המדעים

אוניברסיטת תל אביב

ישראל. משרד החינוך