נתבונן בטבלת היסודות שבנספח ב . היסודות בטבלה זו מסודרים לפי המספרים האטומיים שלהם ; המספר האטומי של יסוד מוגדר כמספר הפרוטונים בגרעין של כל אטום של היסוד . מסמנים אותו באות . 2 לדוגמה למימן מספר אטומי ; 1 לגרעין אטום הליום יש שני פרוטונים , לכן מספרו האטומי . 2 וכך הלאה . התכונות הכימיות של היסודות נקבעות בעיקרו של דבר לפי מספרם האטומי . מן הטבלה שבנספח ב רואים כי המסה האטומית עולה ככל שהמספר האטומי עולה . מכאן הועלתה בעבר הנחה כי האטומים הם צרופים של אטומי מימן . כך למשל , גרעינו של אטום ההליום , שמספרו האטומי , 2 צריך לכלול , על - פי הנחה זו 2 פרוטונים , וגרעינו של אטום הליתיום , שמספרו האטומי , 3 צריך לכלול שלושה פרוטונים וכך הלאה . מההנחה נובע שצריך להיות יחס ישר בין המספר האטומי של גרעין לבין המסה האטומית שלו . אולם , כאשר מתבוננים בטבלה שבנספח ב , רואים שאין יחס ישר בין שני גדלים אלה . לדוגמה , המספר האטומי של ההליום גדול מזה של המימן פי שניים , אך מסת אטום ההליום גדולה ממסת אטום המימן פי ארבעה בקירוב . לכן ההנחה שהאטומים הם צרופים של אטומי מימן אינה יכולה להיות נכונה . אפשר היה...  אל הספר
מכון ויצמן למדע. המחלקה להוראת המדעים

אוניברסיטת תל אביב

ישראל. משרד החינוך