המכניקה הקוונטית נחלה הצלחה כבירה . בץ השאר היא מאפשרת לחשב את המבנה ואת רמות האנרגיה המותרות של כל האטומים , ותוצאות החישובים מתאימות בדיוק לערכים שנמדדים . _למשוואת שרדינגר עבור אטום המימן יש פתרונות הנראים כמו גלים עומדים עם ערכים מוגדרים של אנרגיה . ערכים אלה זהים לערכי האנרגיה המתקבלים ממודל בוהר , אשר כזכור מתאימים בדיוק לאנרגיות הנמדדות . ברם , בתאוריה של שרדינגר אין צורך בהנחות שרירותיות המופיעות במודל של בוהר . יתר על כן , התאוריה של שרדינגר הניבה תוצאות שאושרו בניסויים , אשר תאוריית בוהר נכשלה בהסברתן . למשל , היא מאפשרת לחשב את ההסתברות שאלקטרון יעבור מרמת אנרגיה אחת לאחרת , וכן את העוצמות היחסיות של הקווים הספקטרליים . במילים אחרות , אפשר להסביר באמצעותה את זמני החיים של הרמות וכן מדוע עוצמת האור של קו ספקטרלי אחד כפולה למשל , מזו של קו ספקטרלי אחר . פונקציות הגל המקיימות את המשוואה מתארות הסתברות שהאלקטרון יימצא במקום מסוים באטום . במילים אחרות : קיים " ענן " של הסתברויות . האזור הצפוף ביותר ב " ענן " הוא האזור שבו הפתרון של המשוואה הוא מקסימלי , ועבור אטום המימן זהה למסלו...  אל הספר
מכון ויצמן למדע. המחלקה להוראת המדעים

אוניברסיטת תל אביב

ישראל. משרד החינוך