|
|
עמוד:67
ילדים עד גיל שבע מספרים סיפור ברצף קווי , כשרשרת אירועים , ולכן לא תמיד הסיפור מעניין . לשיח הסיפור אין מבנה קווי , אלא מבנה היררכי . כלומר , הסיפור בנוי סביב נקודת שיא ( פואנטה , ( שהיא לב הסיפור והיא מספקת לו את סיבת קיומו . נקודת השיא שבסיפור מקשרת את כל חלקיו , ו"אורזת" אותם יחדיו . הסיפור מוביל לקראתה בדרכים שונות , ויש אליה התייחסות בנקודות מסוימות במהלך העלילה . מסיבה זאת , לא כל האירועים המתוארים בסיפור הם שווי ערך מבחינת חשיבותם הסיפורית . ה"סיפור" בפסקה הקודמת אינו סיפור מעניין . הוא משעמם מפני שכל הפרטים שבו שווי ערך , ולכל רכיבי האירועים יש חשיבות שווה . בסיפור אופייני - המצב שונה . יש בו רכיבים שהם רכיבי רקע , המספקים את המניעים להתרחשות האירועים , מקשרים ביניהם ומסבירים אותם . לעומת זאת , האירועים המהווים את לב העלילה נמצאים כחזית הסיפור . היררכיה קיימת גם בכל מה שמסופר בסיפור , שהרי לא כל הפרטים שווים בחשיבותם . בסיפור "פרה בבית קפה , " כל הנסיבות והאירועים שהתרחשו עד שהגיעו החברים לבית הקפה , משמשים רקע : הם נסעו לאירופה , טיילו שבועיים , הגיעו לפאריס . חזית העלילה היא התנהגותם של הישראלים , ההערות על הגברת ותגובתה המפתיעה . בסיפור על העוגה , הרקע הוא פתיחתה של החנות , המראה שלה , מדוע החליט האיש לפתוח אותה , צורתה של העוגה , הרגלי הקנייה של הילדים , מדוע איש לא חשב לקנות את העוגה , דעותיו של אבא על ממתקים וכן הלאה . חזית הסיפור היא העלילה שהחלה להתקדם ברגע שבו הדודה רוח'לה נתנה את האוצר הבלום לילדים , והמשיכה בכל מה שקרה לאחר מכן - ללא הסיום . העובדה שנסיבות ואירועים מסוימים שייכים לרקע או לחזית של הסיפור היא בעלת השלכות לשוניות , כפי שנראה בפרק ג : ' "מבנים לשוניים . " ב 3 . רקע - דמויות , זמן , מקום האירועים שבסיפור משוקעים בתיאור של נסיבות , המספקות לנו את הרקע להתרחשויות וגם את הסיבתיות לכך שהדברים מתרחשים . הרקע בסיפור "פרה בבית קפה" הוא כל מה שקדם להגעתם של הישראלים לבית הקפה . בסיפור "העוגה" מוקדשת תשומת לב רבה לרקע של פתיחת החנות , למעשי הילדים מדי יום ביומו , למראה העוגה הנכספת וכדומה . מחשבותיהם של שלושת הישראלים שנוכחו לדעת שהגברת מבינה עברית , כמו גם דעתו של אבא על ממתקים בסיפור "העוגה" אף הם חלק מן הרקע והנסיבות הנלוות לאירועים . הנסיבות והרקע כוללים את הצגת הדמויות ואת תיאור הקשר של הזמן והמקום . הם יוצרים את הקרקע שעליה נבנית העלילה . הרקע כולל בדרך כלל תיאור מקדים של הדמויות שבסיפור . דמויות בסיפור האופייני הן בדרך כלל בני אדם או תחליפי בני אדם , כמו חיות וחייזרים , רוחות , שדים ומלאכים . לבני האדם יש רגשות , רצונות , מאוויים ומחשבות , ואלה מניעים את העלילה המתפתחת ברוב הסיפורים . הדמויות בסיפור "פרה בבית קפה" הם שלושת התיירים , שלמה , אורי ודותן , וכן התיירת דוברת העברית . דמויות נוספות , פחות מרכזיות , שכמעט אינן מורגשות בעלילה , הן המלצרים . בסיפור קצר זה ידוע לנו שהדמויות הן תיירים ישראליים לפני גיל הגיוס לצבא , שנסעו לטיול באירופה . "העוגה" הוא סיפור ארוך יחסית וגם מתוחכם יותר , ויש בו רק שתי דמויות מרכזיות - "אני " המספר , הוא הילד יצחק , ובעל חנות הממתקים הקרוי על שמה , "הכול מתוק . " הדמויות האחרות שבסיפור - הילדים האחרים , השכנים והשכנות , ההורים , הדודה רוח'לה , האחים - כל אלה מטושטשים במידה מסוימת ואיננו יודעים עליהם הרבה . הם מהווים רקע לשתי הדמויות המרכזיות . ככל שהסיפור מורכב וארוך יותר ( ואז הוא הופך לנובלה או לרומאן , ( מתוחכם יותר , או מיועד לגילאים בוגרים יחסית , כך רבות בו הדמויות , ניתן מידע רב על מעשיהן ועל מניעיהן , והיחסים שביניהן מורכבים יותר . נוסף לדמויות יש בסיפור הקשר נסיבתי של זמן ומקום , המספר לנו תשובות לשאלות היכן ומתי קרו הדברים . המקום שמשמש כרקע בסיפור "פרה בבית קפה" הוא כמובן עיר האורות פאריס , והרקע באפיזודות המהוות את לב הסיפור הוא בית הקפה . זמן ההתרחשות אינו נתון במונחים מוחלטים ( כמו למשל שנת , 1987 או - אחרי מלחמת המפרץ , ( אלא במונחים יחסיים : לפני גיוסם לצבא , אחרי שבועיים של טיול , בזמן הארוחה , לאחר הארוחה וכדומה . באמצעות מונחי הזמן נוצר רצף של זמן שבתוכו מתרחשת העלילה . בסיפור "העוגה" יש ציון זמן מפורש המשמש רקע - קיץ , 1950 שבו נפתחה החנות "הכול מתוק . " סביר להניח שכל אירועי הסיפור מתרחשים בסביבת התאריך הזה .
|
|