|
|
עמוד:341
תיירות בת קיימא באגמון החולה פארק הטבע והצפרות " אגמון החולה" של " הקרן הקיימת לישראל , " הנמצא בלבו של עמק החולה , ממוקם על אחד מצירי נדידת הציפורים החשובים ביותר בעולם . בכל עונת נדידה חולפות מעליו , בדרכן מאירופה לאפריקה ובחזרה , למעלה מחצי מיליארד ציפורים נודדות . אלפים מהן נשארות באגמון בתקופת החורף , ואחרות מקננות בו בעונות האביב והקיץ . באזור האגמון מתקיים מערך אקולוגי ייחודי ובו ביצות וגופי מים רדודים , והוא מוקף בשדות חקלאיים מעובדים . הפארק , הקולט מדי שנה למעלה מ300- אלף מבקרים , נחשב לאתר דגל בנושא תיירות אקולוגית בת קיימא בארץ ובעולם , והוא מודל לשיתוף פעולה בין טבע , תיירות וחקלאות . לא כך היו פני הדברים במקום בעבר . במטרה להרחיב את שטחי החקלאות באזור יובש אגם החולה בשנות ה50- של המאה ה . 20- ואולם בהדרגה נתגלה כי לייבוש הנרחב היו השלכות סביבתיות מרחיקות לכת : רבים מבעלי החיים הייחודיים לאזור הביצה נעלמו ; באדמת הכבול פרצו שרפות והקרקע שקעה ; וחומרים כמו זרחן וחנקן נסחפו למי הכנרת ופגעו באיכות המים . בעקבות הנזקים הוחל בראשית שנות ה90- בהצפה מבוקרת של חלק משטחי הביצה לשעבר , ויצירת אגמון החולה . התהליך תרם לשובם של רבים מבעלי החיים והעופות הנודדים לאזור . פיתוח האגמון ומימוש פוטנציאל הנופש והתיירות שהוא מספק נעשים מתוך יצירת דו-קיום עם משאבי הטבע באזור , עם החקלאים ועם האוכלוסייה המקומית . וכך , בעוד פרויקט ייבוש החולה גרם לבעיות סביבתיות קשות - פיתוח האגמון , כחלק מפרויקט השיקום של האזור , נעשה בשנים האחרונות למופת של פיתוח בר קיימא . להלן מבחר היבטים של הפיתוח המקיים במקום : שיתוף פעולה מלא מתקיים בין חקלאי האזור ובין פרויקט אגמון החולה כדי שהציפורים לא יאכלו את הדגים שבבריכות ואת היבולים שבשדות . החקלאים הפרישו 700 דונם , שהיו ממילא בעייתיים לחקלאות , ובשטח זה מאכילים את הציפורים האכלה מבוקרת ; רכבי שטח המצוידים בצופרים מסתובבים בשטחים החקלאיים ומבריחים את הציפורים ; בעונת הנדידה מאכלסים את האגמון בדגים המשמשים מזון לשקנאים . שיתוף הפעולה בין החקלאים לפרויקט אגמון החולה הביא לידי כך שחקלאים רבים עברו להדברה ביולוגית במטרה לצמצם את הנזקים הנגרמים לסביבה מן השימוש בחומרי ההדברה הכימיים . היבט אחר של הפיתוח המקיים עוסק בשמירה על שלום בעלי החיים : השבילים בפארק תוכננו כך שיישמרו שטחים שאליהם לא מגיעים מבקרים , כדי שבעלי החיים יוכלו לנוע ולקנן בהם באין מפריע ; התנועה בפארק מתבצעת ברגל , באופניים או ברכבים חשמליים שקטים . כמו כן נוסעת בפארק עגלת מסתור פרי פיתוח מקומי : את העגלה מוביל טרקטור , ועליה נוסעים המבקרים בפארק . העגורים , שהתרגלו לעוף בעקבות הטרקטורים שבעמק מתוך תקווה למצוא מזון , אינם נרתעים מתנועת הטרקטור ומן הרעש שהוא משמיע וכך מתאפשר למבקרים לצפות בהם מקרוב . עד היום לא הוגבל מספר המבקרים בפארק , ואולם בימים אלו נערכים מחקרים הבודקים אם נדרשת הגבלה כזו . כמו כן נקבעו הגבלות לבניית בתי מלון ומרכזי קניות באזור , והבנייה תותר רק בשולי העמק ולא ליד האגם , עוד נקבע שתהליך הבנייה והבנייה עצמה יהיו ידידותיים לסביבה . תשומת לב רבה מוענקת לממד החברתי : האתר רואה את עצמו מרכז חינוכי , ובמקום מתקיימת פעילות חינוכית ענפה . בתי הספר באזור הם שותפים פעילים , ותלמידיהם בונים תאי קינון לעופות ומשתתפים בחוגי צפרות אזוריים ; האתר מתחשב באוכלוסיות מוגבלות והוא נגיש לכיסאות גלגלים , מותאם לעיוורים ועובדים בו מדריכים השולטים בשפת הסימנים . המדריכים במקום מספרים כי קהל המבקרים מאמץ את הדפוסים הירוקים של האתר ומתנהג בהתאם : המבקרים משאירים את האתר נקי ונשמעים להנחיות . אגמון החולה הוא אתר תיירותי , וכעסק כלכלי עליו להיות רווחי : פארק אגמון החולה תורם כבר היום כ60- מיליון שקלים לכלכלת התיירות של האזור ומאחר שהוא מבוסס על אסטרטגיהשלתיירותבתקיימא , משאביהתיירותהמקומיים אמורים להישמר גם לדורות הבאים ולאפשר לתושבי האזור להמשיך ולהתפרנס מן האתר במשך שנים רבות . . 1 צפו בסרטון העוסק בדו-קיום בין חקלאי האזור לעגורים וסכמו את הפעוולת המתבצעות למימושו . . 2 השוו בין פעוולת הפיתוח בים המלח ובין הפיתוח של אגמון החולה : א . במה חישבותם של כל אחד מהאתרים ? ב . איול תהילכי פיתוח התבצעו בכל אחד מפרויקטים ? . 3 היעזרו בתהילכי הפיתוח המקיימים המתבצעים באגמון החולה והמילצו על פעוולת בנות קיימא העשויות להוביל לישקומו של אזור ים המלח . מאכילים את העגורים באגמון החולה , בכוונה למנוע נזקים מהשדות החקלאיים הסמוכים
|
|