עמוד:338

פיתוח מדיניות ציבורית-סביבתית בין-לאומית בעשרות השנים האחרונות ארגונים " ירוקים , " ממשלות וארגונים בין-לאומיים כמו האו"ם - פועלים לקידום המודעות לפיתוח בר קיימא ברמה הגלובלית מתוך הידיעה ששלום העולם בסכנה . אפשר לכנות פעילות זו בשם " פיתוח מדיניות ציבורית-סביבתית בין-לאומית . " עיקר הפעילות מתמקדת בוועידות בין-לאומיות ובניסוח אמנות שעליהן חותמות מדינות העולם . התגייסות בין-לאומית בסוגיות סביבה הוכיחה את עצמה בעבר , למשל במאבק למניעת הידלדלות שכבת האוזון , שעלתה על דרך ( אטית (! של שיקום ומזעור נזקים . התגייסות בין-לאומית מתרחשת בימינו גם בנושא ההתחממות הגלובלית , ואף על פי שהיא נתקלת בקשיים , הניסיונות להגיע לפתרון נמשכים כל העת . בהמשך מתוארות כמה מהפעולות הללו . הסכמה על מדיניות ציבורית-סביבתית בין-לאומית אחידה היא אכן אתגר עצום - בגלל הגודל , הרבגוניות , הפערים , והאינטרסים המנוגדים של האוכלוסיות החיות ברחבי העולם . אחד מניגודי האינטרסים המרכזיים הוא זה הקיים בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות . המדינות המפותחות פועלות היום למען תהליכי פיתוח מקיימים , שאכן מביאים לידי שיקום מערכות טבעיות בתחומן . אך לשם כך הן מעבירות תעשיות מסורתיות ומפעלים מזהמים אל תחומי המדינות הפחות מפותחות . ואילו המדינות הפחות מפותחות נלחמות על זכותן להאיץ עוד יותר את תהליכי הפיתוח , שרובם גורמים לזיהום ולהידלדלות משאבים , וכל זאת כדי לצאת ממעגל העוני והמצוקה שבו הן נתונות . זאת ועוד : חלק ניכר מנזקי המערכות הטבעיות נגרמו וממשיכים להיגרם מרמת החיים הגבוהה במדינות המפותחות ; טביעת הרגל האקולוגית של המדינות המפותחות גדולה לאין ערוך משיעור תושביהן בכלל אוכלוסיית העולם , ולפיכך טוענות המדינות הפחות מפותחות שהמדינות המפותחות צריכות לשאת בעיקר הנטל ( גם אם הנזקים מרוכזים היום פיזית במדינות הפחות מפותחות . ( יתרה מכך : מדינות אלו טוענות שהמצוקה שבה הן שרויות נגרמה במידה רבה על ידי המדינות המפותחות , ועל כן מן הראוי שהמדינות המפותחות והעשירות יישאו בנטל שיקום המערכות הטבעיות במדינות הפחות מפותחות . ועידות ופעולות בין-לאומיות לקידום תהליכי פיתוח מקיימים בשנת 1972 נערך הכינוס הראשון של האו"ם בנושא איכות הסביבה . כינוס זה הוביל לסדרה ארוכה של דיונים וכינוסים נוספים בנושא , וב1973- הוקמה תכנית הסביבה של האו"ם , UNEP - United Nations Environment Program ארגון בין-לאומי שמטרתו לסקור את מצב הסביבה בעולם ולפתח תכניות לשיתוף פעולה כלל-עולמי להגנת הסביבה . ביוני 1992 התכנסה בריאו דה ז'נירו ועידת פסגה ביןלאומית בראשות האו"ם בנושא סביבה ופיתוח . בפסגה השתתפו 170 מדינות והיא הניבה את " הצהרת ריאו , " שבה אמנה בנושא המגוון הביולוגי , הצעות לטיפול באפקט החממה ועקרונות לניהול נכון של יערות כדור הארץ . בעקבות " הצהרת ריאו" נוסח מסמך הידוע בכינוי " אג'נדה . ( Agenda 21 ) " 21 מסמך זה הוא תכנית אב של האו"ם , ובמרכזו נושא הפיתוח הסביבתי הגלובלי . בשנת 2002 התקיימה ועידת פסגה ביוהנסבורג . מדינת ישראל , בעקבות השתתפותה בוועידה , הקימה קואליציית ארגונים סביבתיים שתבחן את התקדמותה בנושאים שמסמך " אג'נדה " 21 עוסק בהם . בעקבות המסקנות שהוגשו לאחר הפסגה , ב14- במאי 2003 התקבלה בישראל " החלטת הממשלה לקידום אסטרטגיה לפיתוח בר קיימא . " תכנית זו גיבשה והגדירה את שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה בנושא פיתוח בר קיימא ואת הקשר עם ארגוני הסביבה השונים הפועלים בישראל ובעולם . בדצמבר 2009 התקיימה בקופנהגן בירת דנמרק ועידת האקלים של האו"ם , או בשמה המלא " מפגש הצדדים ה15- לאמנת האקלים ( COP-15 ) והמפגש ה5- של פרוטוקול קיוטו . " את ההסכם שהושג בוועידה זו הגדיר מזכ"ל האו"ם כבעל חשיבות פוליטית , אך הוא אינו מחייב משפטית . המטרה היא לעשותו למחייב עד לוועידה שתתקיים במכסיקו בשנת , 2010 אך לא נקבע מועד מחייב להשגת שינוי זה . ההסכם אינו מספק , ויש המגדירים אותו מאכזב , בעיקר בשל העובדה שאינו כולל יעדי הפחתה ברורים של גזי החממה . עם זאת יש בו משום תשתית להסכם בין-לאומי , הואיל והוא מגלם בתוכו הסכמה בין מדינות שחילוקי הדעות ביניהן חריפים ביותר . אפקט החממה : כינוי לתהליך כימי שבו "נלכד" חום בתוך כדור הארץ וגורם להתחממותו . החום אינו יכול להיפלט החוצה בגלל גזים כגון פחמן דו-חמצני ( CO 2 ) פחמן חד-חמצני , ( CO ) מתאן , ( CH 4 ) פריאונים ( CFC ) ועוד . שיעורם של חלק מגזים אלו באטמוספרה גדל בעקבות פעולות האדם .

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר