עמוד:271

השימוש הגובר במכונות חקלאיות , כמו טרקטורים וקטפות , מצמצם את הצורך בכוח אדם בחקלאות . ומכיוון שהחקלאות היא עדיין מקור הפרנסה העיקרי במרחבים הכפריים , רבים מתושביה נשארים ללא מקור פרנסה . הגירה מן הכפר אל העיר , המתרחשת בממדים גדולים ובקצב מהיר מאמצע המאה ה , 20- מאיימת לרוקן את המרחבים הכפריים . תושבי הכפרים רואים במעבר אל העיר מוצא שעשוי להבטיח את קיומם ולתת לילדיהם השכלה ותקווה לחיים טובים יותר . משפחות רבות מתפרקות בעקבות תהליכי הגירה אלו , מפני שלעתים קרובות הגברים הצעירים יוצאים מן הכפר ללא משפחתם . חלקם יוצאים לעבודה בערים הסמוכות לכפריהם , אך רבים אחרים מרחיקים לערים רחוקות - ומגיעים לביתם שבכפר רק פעם בתקופה ארוכה . האוכלוסייה הנשארת בכפרים היא אוכלוסייה חלשה של מבוגרים , נשים וילדים . לעתים אין זו הגירה של קבע אל העיר אלא מה שמכונה " הגירה סיבובית , " ובה גברים צעירים עוזבים את הכפרים לתקופה מסוימת , ולעתים רק לעונה אחת - שבה אין פעילות חקלאית - ואחר כך חוזרים לכפריהם . הגירה עונתית מן הכפר אל העיר נפוצה בכפרים רבים באפריקה . ההגירה מן הכפרים שבמדינות הפחות מפותחות אל המדינות המפותחות תורמת אף היא את חלקה בהתרוקנות המרחבים הכפריים . רבים מהמהגרים עוזבים את כפריהם ועוברים ישירות אל המדינות המפותחות , ואחרים עוצרים בדרכם בערים הגדולות שבמדינתם - ואז ממשיכים אל המדינות המפותחות . במדינות הנמצאות בכלכלת מעבר מתקיימת גם הגירה בכיוון ההפוך : תושבי כפרים שהיגרו העירה חוזרים לכפרם , לאחר שהתאכזבו מהחיים בעיר . בסין , לדוגמה , מאז ראשית המאה ה21- כשליש מהמהגרים בהגירה פנימית הם מהגרים החוזרים אל הכפר . החקלאות מאבדת את מקומה המרכזי , ומתקיים מעבר לתעסוקות לא-חקלאיות . מאז שנות ה70- של המאה ה20- מאבדת החקלאות במדינות אסיה , אמריקה הדרומית ואפריקה את מרכזיותה ( עם זאת ברוב מדינות אפריקה וגם בחלק גדול ממדינות אסיה החקלאות היא עדיין מרכיב מרכזי בכלכלה . ( הרווחים מהחקלאות נתונים לתנודות בגלל שינויים במזג האוויר ( שנים גשומות ושנים שחונות , ( אסונות טבע ( ברד המכלה את היבול או מזיקים התוקפים אותו ) ותנודות במחירי המוצרים בשוק . הגיוון בתעסוקה היה יכול להביא הזדמנויות חדשות לפיתוח הכפרים ולהפחית את התנודות בהכנסה המשפחתית - אלא שבמדינות אלו מקורות התעסוקה הנוספים מועטים , והעובדה שהחקלאות מאבדת את מקומה המרכזי גורמת לעתים קרובות להתגברות העוני - עד למצבי רעב בקרב אוכלוסיות גדולות , שלא מצאו תחליף לחקלאות . זאת ועוד : התעסוקה הלא-חקלאית , ועמה עזיבת הגברים את כפריהם , מפרקת את הקהילתיות ואת המשפחתיות שהיו מאפיין מרכזי בחיי הכפר , והפערים שבין תושבי הכפרים שמצאו תעסוקה לא-חקלאית לבין אלו שלא הצליחו בכך - גדלים . מעמדן של הנשים נחלש עוד יותר . לנשים יש פחות הזדמנויות מאשר לגברים למצוא תעסוקה חליפית , מפני שהן כבולות לבית ולילדים . חלקן מייצרות ומוכרות עבודות יד ביתיות . ואולם נשים רבות אינן מצליחות לעזור לעצמן מבחינה כלכלית , ומעמדן הולך ומחמיר כשהן נאלצות לנטוש את החלקה החקלאית שהיו אחראיות לה . מצאו בספר או במקורות אחרים עוד ארבע תמונות המציגות את המאפיינים של האזורים הכפריים במדינות הפחות מפותחות . הסבירו איזה מאפיין מודגם בכל תמונה . התמורות המתחולולת במרחבים הכפריים במדינות הפחות מפותחות קשורות זו לזו . א . הדגימו את ההיגד הזה בשולש דוגמאות לפחות . בכל דוגמה הסבירו מהו הקשר בין התמורות . ב . העול מגוון אפשרויות , כיצד אפשר לפתח את אזורי הכפר במדינות הפחות מפותחות . נמקו את הצעותיכם . ריסוס ידני ומיכון חקלאי בהודו

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר