|
|
עמוד:235
תשתיות אנרגיה , תברואה ורפואה ירודות ברוב הערים תשתיות התברואה ירודות , וכשנוסף עליהן גידול אוכלוסייה מהיר - הן מתקשות למלא את תפקידן . במקומות רבים אין מערכות ביוב מוסדרות , אין אספקה של מים ראויים לשתייה , אין מערכת לאיסוף אשפה , ואין אספקת חשמל מסודרת . היעדר התשתיות הבסיסיות מעודד התרבות של חיידקים וחומרים מזהמים ומגביר את התחלואה והתמותה . שיעורי התחלואה והתמותה עולים גם בשל מחסור בשירותי בריאות נאותים כמו בתי חולים , מרפאות ומרכזים רפואיים , רופאים ואחיות , ציוד רפואי , תרופות וחיסונים . התחלואה הגבוהה בערים נובעת גם מתת תזונה ששיעוריה גבוהים , מתנאי מגורים ירודים ומצפיפות גבוהה המגבירה את הסיכוי להידבק במחלות . בשכונות העוני המצב קשה במיוחד : במקומות אלו קיים קושי לתת מענה הולם למציאות הקשה בימים כתקנם , כל שכן בזמן מצבי חירום תברואתיים והתפרצות מגפות . שכונות עוני הערים במדינות הפחות מפותחות מצליחות לספק רק כ 20 % - מן הדיור הנדרש לתושביהן . למהגרים חסרים במקרים רבים האמצעים להשגת דיור מסודר , ולפיכך הם נאלצים למצוא מקומות מגורים בדרכים לא חוקיות . יש הפולשים ללא אישור למבנים ישנים ורעועים ברחבי העיר , יש הבונים את ביתם בשטחים הפתוחים , אחרים מתגוררים בחדרי מדרגות , במרתפים , על הגגות , וחלקם הופכים לדרי רחוב . כך מתפתחות בערים אלו , ובעיקר בשוליהן , שכונות עוני - הקרויות במדינות שונות " סלאמס" ( בארה"ב , ( " פוולות" ( בברזיל , ( " שכונות פלישה" ועוד . שלא כמו שכונות עוני בערי המדינות המפותחות , במדינות הפחות מפותחות מוקמות שכונות לא-פורמליות , שהתושבים בונים אותן בלי תכנון ובלי אישורים - ומוסדות העיר אינם מכירים בהן . תושבי שכונות העוני בונים את ביתם מכל הבא ליד : פח , עץ , בוץ , קרטון , חומרי פלסטיק שונים או יריעות בד . חומרים אלו אינם עמידים בתנאי מזג אוויר קיצוניים , והתושבים סובלים מרטיבות , מחום ומקור . השכונות נבנות ללא תשתיות פיזיות , תברואתיות וחברתיות מתאימות : הדרכים אינן סלולות , חשמל קיים רק אצל מי שהצליח לרכוש גנרטור לייצורו , מים משיגים בברזים ציבוריים או רוכשים ממכליות המגיעות למקום , והביוב זורם ברחובות . לדוגמה : בעשור הראשון של שנות ה2000- רק ל 19 % - מתושבי שכונות העוני באפריקה יש גישה למים זורמים , ל 7 % - יש שירותי ביוב , ל 20 % - יש חיבור לחשמל , ורק 3 % מחוברים לטלפון קווי . תנאי המגורים ותנאי התברואה הירודים , הצפיפות הגבוהה והמחסור בשירותי בריאות תורמים להתגברות המחלות והמגפות בקרב התושבים בשכונות העוני . השכונות הלא-פורמליות הן אחד המאפיינים הבולטים בנוף הערים במדינות הפחות מפותחות . הן מכסות שטח עצום מן העיר ומוקמות בכל מקום פנוי - במקרים רבים בשולי העיר , ולעתים קרובות במקומות שאינם ראויים להקמת שכונות מסודרות דוגמת שטחי ביצות , סמוך למסילות ברזל , באזורים המועדים להצפה , על מדרונות שיש בהם סכנה לגלישת קרקע ועוד . התוצאה היא ששכונות העוני נפגעות לעתים קרובות מתנאי טבע קיצוניים ומאסונות טבע , וממדי הפגיעה גדולים לאין שיעור ממדי הפגיעה בשכונות שמיקומן אינו מסוכן ושהבתים בהן יציבים ומוגנים . לדוגמה : בהתפרצות געשית בגואטמלה ב1978- גלשו נהרות בוץ לעבר העיר גואטמלה סיטי , ו 1 . 2- מיליון בני אדם איבדו את בתיהם , רובם דיירי משכנות העוני . שכונה לא-פורמלית : שכונת מגורים הנבנית על ידי הדיירים באופן לא חוקי על קרקע שאינה שייכת להם . תא שירותים בשכונת עוני בעיר קמפלה , בירת אוגנדה . התא נבנה על הגבהה כדי שלא ייהרס בשיטפונות הפוקדים את שכונות העוני בקביעות שכונת העוני קיברה בעיר ניירובי , בירת קניה
|
|