עמוד:217

דרכים להשגת צדק מרחבי-סביבתי הרשות להגנת הסביבה של ארה"ב קבעה בשנות ה , 90- שצדק סביבתי הוא מטרה שיש להשיג עבור כל קבוצות האוכלוסייה , כמו גם עבור יחידים . זכותו של כל אדם , בלי קשר למוצאו , לתרבותו או להכנסתו - ליהנות מאותה מידה של הגנה ממפגעים וסיכונים סביבתיים , ומגישה שווה לתהליך קבלת ההחלטות . צדק סביבתי מושג כאשר לאזרחי המדינה ניתנת האפשרות השווה ליהנות מסביבה בריאה שבה הם חיים , לומדים ועובדים . כדי להשיג צדק מרחבי-סביבתי צריכות הרשויות לנקוט בפעולות אלו : ניהול סביבתי - הרשויות צריכות לפקח על המפגעים הסביבתיים שבתחומן מתוך מטרה למזער ככל האפשר את השפעתם המזיקה על אוכלוסיית העיר . הרשויות צריכות לייצג את טובת כלל התושבים ולהימנע מפיתוח שימושי קרקע שאינם רצויים במרחב העירוני . אפשר להשיג זאת באמצעות חקיקה , כמו הצעת חוק יסוד איכות הסביבה בישראל - או בתקנות תכנוניות , כמו חובת הכנת סקר השפעות על הסביבה ועל החברה , בכל תכנית ציבורית . תכנון שוויוני - רשויות התכנון והפיתוח צריכות לתרגם את צורכי כלל הקבוצות השונות בעיר לתכניות פיתוח שיאפשרו את שיתופן בכלכלה ובחיי התרבות העירונית . תכניות כאלה צריכות לקדם יצירת מקומות עבודה מגוונים שיתאימו לכלל האוכלוסייה , בד בבד עם פיתוח אמצעי תחבורה ציבוריים שיאפשרו לכולם נגישות גבוהה למוקדים עירוניים דוגמת אזורי תעסוקה , מרכזי תרבות ופנאי , פארקים ומרכזי עסקים וקניות . התכנון העירוני צריך לדאוג גם לחלוקה שווה של שירותים ציבוריים - שירותי רווחה ופנאי , גינות ציבוריות , סביבה מטופחת , שירותי חינוך ובריאות וכדומה . שקיפות - צדק מרחבי-סביבתי בעיר אפשר להשיג רק כאשר תהליכי קבלת ההחלטות של הרשויות ניתנות לבחינה ולביקורת ציבורית . הרשויות צריכות לאפשר גישה אל תכניות הפיתוח וליידע את הציבור מבעוד מועד לגבי תכניות העשויות להשפיע על המרחב העירוני ועל איכות החיים של התושבים . השקיפות תושג על ידי פרסום פרוטוקולים של דיוני ועדות התכנון או על ידי הקמת מערכות ממוחשבות המספקות מידע על הביצועים הסביבתיים של אזורים בעיר ובמדינה - כמו רמת זיהום האוויר באזור מסוים , אזורים שבהם הקרקע מזוהמת , מיקומם של מפעלים מזהמים ועוד . שיתוף הציבור בתכנון - בדרך כלל תכניות פיתוח מנוסחות בשפה מקצועית , שאינה נהירה לציבור הרחב . הרשויות צריכות לסייע לתושבים , ובמיוחד לקבוצות חלשות , לרכוש ידע וכלים - שבאמצעותם יוכלו לבטא את צורכיהם ותביעותיהם . תהליך זה נקרא " העצמה : " חיזוק הקהילה באמצעות רכישת ידע וכישורים המאפשרים לה להיות מעורבת בקביעת עתידה ולבטא מידה של עצמאות ותביעה למשאבים ציבוריים . . 1 קראו אחד משולשת המאמרים . א . תארו את אי-הצדק המרחבי-סביבתי במאמר שבחרתם . ב . הגדירו את הגורמים לאי-הצדק המרחבי-סביבתי נשוצר במקום שבחרתם . ג . איול פעוולת נעשו כדי להישג צדק מרחבי-סביבתי במקום ? ד . מה עוד צריך לדעתכם לעשות במקום כדי להבטיח ישתקיים בו צדק מרחבי-סביבתי ? . 2 מה דעתכם : האם אפשר להישג צדק מרחבי-סביבתי מושלם ? נמקו . . 3 עיינו בתמונת הכביש המוביל לתחנה המרכזית החדשה , בעמוד הקודם . א . האם לדעתכם כביש דומה היה נסלל בשכונה אמידה בעיר ? ב . תושבי השכונה נשפגעו מסיללת הכביש מנהילם מאבק משפטי ארוך בשל ירידת ערך דירותיהם . העול טיעונים המצדיקים את עמדתם . צדק מרחבי-סביבתי : חלוקה צודקת של משאבים ושל מפגעים בין אזורי מגורים שונים . גזענות סביבתית : קביעת מדיניות ואכיפתה או מעשים הפוגעים ביחיד , בקבוצה או בקהילת מיעוט - בהתבסס על דת , מוצא אתני , מצב כלכלי או כל ייחוד אחר .

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר