|
|
עמוד:145
האם תהליכי הגלובליזציה מנציחים את התלות של המדינות הפחות מפותחות במדינות המפותחות ? אחת הטענות העיקריות המושמעות כיום נגד הגלובליזציה היא שהתהליכים הגלובליים מנציחים את השליטה של מדינות המערב המפותחות במדינות שהיו נתונות לשלטונן במהלך התקופה הקולוניאלית , והפעם בדרך חדשה - המכונה " נאו-קולוניאליזם . " אמנם המדינות שהיו בעבר קולוניות השתחררו זה מכבר מהכיבוש ונעשו מדינות לאום עצמאיות , אך מבחינה כלכלית הן עדיין תלויות בהחלטות המתקבלות בארגונים המשתייכים למדינות המפותחות , ובהם החברות הרב-לאומיות והגופים הכלכליים הבין-לאומיים , דוגמת הבנק העולמי וקרן המטבע . וכך , באמצעות הכלכלה הגלובלית והסחר העולמי , מדינות המערב עדיין משפיעות על הכלכלה , ודרכה גם על החברה ואף על התרבות - של המדינות הפחות מפותחות . השפעה זו היא לעתים כה גדולה , עד כי יש הרואים בה כיבוש של ממש . כיצד משיגות מדינות המערב שליטה בעידן הגלובליזציה ? על פי " תאוריית התלות" , שהתפתחה במחצית השנייה של המאה הקודמת בידי שורה של כלכלנים , נעשו המדינות המפותחות - ה"גלעין" הדומיננטי של העולם , בעוד שהמדינות הפחות מפותחות הן ה"שוליים" ( הפריפריה ) של העולם . מדינות הגלעין מנצלות את כוח העבודה הזול ואת משאבי הטבע של מדינות השוליים - כפי שעשו בתקופה הקולוניאלית . מדינות השוליים תלויות בהן , ותלות כלכלית זו מונצחת באמצעות הגלובליזציה וה"כלכלה החופשית . " בהקשר זה מושמעת לא אחת ביקורת כלפי גופים בין-לאומיים , דוגמת הבנק העולמי וקרן המטבע הבין-לאומית , על שהפרויקטים הגדולים שהם מממנים במדינות הפחות מפותחות מבוצעים בידי חברות רב-לאומיות , המגבירות את תלותן של מדינות אלו בהן . הביקורת על הבנק העולמי עוסקת גם בדרישות שהבנק מציב כתנאי לקבלת ההלוואות : המדינות הנזקקות נדרשות להפריט את המערכות הציבוריות שלהן ולהקטין את היקף השירותים הניתנים לציבור מטעם המדינה . בשנים האחרונות הודו שני המוסדות הללו שהפריזו בדרישותיהם מן המדינות המצויות במשבר - וצמצמו את הדרישות . בשנת 2005 הסכימו מנהיגי המדינות החברות בארגון המדינות המתועשות G 8 - - למחוק לחלוטין את החוב לקרן המטבע ולבנק העולמי של 18 המדינות העניות ביותר בעולם 14 ) מתוכן באפריקה . ( לצד המקבלים את תאוריית התלות , יש המערערים על תקפותה , בעיקר מן הסיבה שמדינות שהיו בעבר קולוניות , בעיקר באסיה , הצליחו לנתק את התלות , רמת הפיתוח שלהן הולכת ועולה , ועצמאותן הכלכלית גוברת , כפי שקורה לדוגמה בהודו . האם תהליכי הגלובליזציה מיטיבים עם החזקים בלבד ? כפי שראינו , מטרתן של החברות הרב-לאומיות לגרוף רווחים גדולים באה לא אחת על חשבון רווחתו של הציבור . למשל : הקמת מפעלים במדינות פחות מפותחות מעשירה את בעלי החברה ומתאימה לאינטרסים הכלכליים של מנהיגי המדינה , אבל העובדים במפעלים אלו "משלמים את המחיר" - תנאי העסקתם מחפירים , ושכרם נמוך . יש הטוענים , שעל אף המצב הקשה שבו מצויים חלק גדול מן העובדים , מדובר בשלב הכרחי בפיתוח הכלכלי של המדינות הפחות מפותחות . לדבריהם , גם המדינות המפותחות עברו את השלב הזה בפיתוח ( במרוצת המאה ה , 19- במהלך המהפכה התעשייתית , ( על כן בהמשך , עם העלייה ברמת הפיתוח , ילך מצב העובדים וישתפר , כפי שהשתפר מצבם של העובדים במדינות המפותחות . לטענתם , אין קשר בין תנאי העבודה לגלובליזציה , וספק רב אם תנאי העבודה של העובדים היו טובים יותר אילו הייתה מדינתם בוחרת בדרך של תאוריית התלות : דגם של התפתחות כלכליתחברתית , התולה את הסיבה העיקרית לאי-השוויון הגלובלי בניצולן ההיסטורי של המדינות הפחות מפותחות והתת מפותחות על ידי המדינות המפותחות . ארגון המדינות המתועשות : ( G 8 The Group of Eight - ) ארגון כלכלי בין-לאומי הכולל את ארה"ב , אנגליה , צרפת , קנדה , גרמניה , איטליה , יפן ורוסיה . שמונה מדינות אלו מייצגות יחד יותר מ 50 % - מן הכלכלה העולמית . הארגון מתכנס אחת לשנה ודן בנושאים מתחום החברה והכלכלה . התכנסות הארגון מלווה בהפגנות הקוראות למנהיגי העולם לטפל בבעיות הגלובליות הנוגעות לסביבה , לסחר צודק , למיגור העוני וכדומה . היעזרו בטקסט ובתאוריה של רוסטוב ( בסיום הפרק הראשון של יחידה זו ) והביעו דעתכם לגבי הטענה של פול קרוגמן , שרמת התפתחותן הנמוכה של המדינות הפחות מפותחות היא רק שלב בהתפתחותן הכלכילת .
|
|