|
|
עמוד:141
שיפור באיכות הסביבה במהלך המאה ה20- החלה להתפתח מודעות לנזק העצום הנגרם כתוצאה מהזיהום הסביבתי המתלווה לייצור התעשייתי ולאורח לחיים המודרני בכלל . המדינות נאלצות להתמודד עם השאלה , כיצד לשלב את המשך פיתוח הכלכלה המודרנית עם הצורך למזער את הנזקים שפיתוח זה גורם לסביבה . תהליך הגלובליזציה , המאיץ את הפיתוח הכלכלי , נותן למדינות המפותחות מענה חלקי לסוגיה זו : כאמור , בעקבות הגלובליזציה עברו חלק ניכר מהתעשיות " המסורתיות , " שהן המזהמות העיקריות , מן המדינות המפותחות אל המדינות הפחות מפותחות . המעבר נבע משיקולים כלכליים , אך בעקיפין הוא הועיל לשיפור איכות הסביבה במדינות המפותחות , למשל : סגירה של מפעלים מזהמים רבים מתעשיות הרכב , הפלדה והכימיה באזור שיקגו ו"האגמים הגדולים" בארה"ב , שלא עמדו בתחרות עם תעשיות דומות שקמו במדינות פחות מפותחות , הביאה לשיפור באיכות הסביבה באזור . צמצום מספר המפעלים המזהמים , ובעקבותיו - ירידה בחשיבות הכלכלית של המפעלים המזהמים שנשארו במדינות המפותחות , מאפשרים להחמיר את התקנות והתקנים הקובעים את רמת הזיהום המותרת . ואולם בראייה כלל עולמית - אין כל שיפור ! המפעלים המזהמים לא נעלמו , כי אם עברו לאזורים אחרים בעולם . יתר על כן , בשל החקיקה הנחשלת בדרך כלל בנושאי איכות הסביבה במדינות הפחות מפותחות , מעבר תעשיות מזהמות למדינות אלו מאפשר לבעליהן להשקיע פחות משאבים במניעת הזיהום , כך שרמת הזיהום הכללית בכדור הארץ רק הולכת וגדלה ( עוד בנושאי סביבה ופיתוח - ביחידה . ( 5 היבטים שליליים מהגרי עבודה והגירה בלתי חוקית אחד ממאפייניה הראשיים של הגלובליזציה הוא גל של הגירה בין-לאומית , שממדיו עצומים . רוב המהגרים הם אנשים ממדינות פחות מפותחות , המהגרים למדינות המפותחות בניסיון למצוא מקורות פרנסה ולשפר את רמת חייהם . המדינות המפותחות זקוקות למהגרי עבודה , כי ברובן חסר כוח אדם , בעיקר לעבודות הפשוטות , ומהגרי העבודה נכונים לעבוד בשכר נמוך ובתעסוקות שבהן התושבים המקומיים אינם מעוניינים לעבוד . בדרך זו גם אלה וגם אלה מרוויחים . ואולם כאשר הגירת העובדים נעשית זרם חזק ובלתי נשלט - מתעוררים קשיים . מדינות המוצא של המהגרים סובלות מ"בריחת מוחות" - הגירה של אוכלוסייה חזקה , אנשים מיומנים ומשכילים - אל המדינות המפותחות . ואילו במדינות המפותחות כניסתם של עובדים זרים רבים יוצרת מתחים בין האוכלוסייה המקומית לאוכלוסיית המהגרים . המובטלים המקומיים חשים מרמור ואף שנאה כלפי מהגרי העבודה הזרים ש"תפסו" כביכול את מקום עבודתם . המתח והתחרות מתחדדים , בייחוד בתקופות של משברים כלכליים המלווים בפיטורים של עובדים רבים . התחרות במהגרי העבודה פוגעת בעיקר בשכבות החלשות המקומיות , מעמיקה את הפערים במדינה בין השכבות הכלכליות השונות , פוגעת בריבוד הכלכלי הקיים ומפרה את איזונו , יוצרת מתיחות בין-גזעית ( אירופים לבנים מול שחורים אפריקנים , ( מתיחות בין-דתית ואתנית ( נוצרים מול מוסלמים , אירופים מול אסיאנים ) ומעוררת ומגבירה את תופעת הקסנופוביה ( שנאת הזר . ( מהגרי עבודה בישראל אתר משוכלל לאיסוף פסולת בצפון מדינת ישראל . בד בבד עם העברת מפעלי תעשייה מזהמים למדינות פחות מפותחות , המדינות המפותחות משקיעות משאבים רבים בפיתוח אמצעים טכנולוגיים לשיפור איכות הסביבה בתחומן . אחת הסוגיות החשובות היא טיפול בפסולת שכמותה גדלה במהירות עם העלייה ברמת החיים
|
|